חדשות דרמטיות הגיעו השבוע מלונדון כאשר "ביצת החורף הקיסרית", יצירת מופת משובצת אבני חן שנוצרה עבור אמו של הצאר הרוסי האחרון, נמכרה בבית המכירות כריסטי'ס בסכום מדהים של 22.9 מיליון לירות שטרלינג, מחיר שקבע שיא מכירה עולמי חדש ליצירת פברז'ה.
בית המכירות עצמו השווה את היצירה האמנותית הזו ל"מונה ליזה", שכן היא נחשבת לאחת משבע הביצים הקיסריות המפוארות הבודדות שנותרו עדיין בידיים פרטיות. ביצת החורף הוזמנה בשנת 1913 על ידי הצאר ניקולאי השני כמתנת פסחא לאמו, הקיסרית האלמנה מריה פיודורובנה, והיא מוערכת כאחת היצירות המשובחות ביותר שנוצרו אי פעם עבור המשפחה הקיסרית.
גובהה של הביצה כ-10 סנטימטרים, והיא מגולפת מקריסטל סלע עדין; היא עטופה כולה בדוגמת פתיתי שלג מעודנת העשויה מפלטינה המשובצת בלא פחות מ-4,500 יהלומים זעירים, ואת הפתעה המרגשת היא חושפת כשהיא נפתחת: סלסלת פרחי קוורץ נשלפת משובצת אבני חן המייצגת את האביב. עיצוב יוצא דופן זה נוצר על ידי אשת אומנות מוכשרת, אלמה פיל, אחת ממעצבות הבית הנשים המעטות של פברז'ה.
יצירת מופת יחידנית זו היא חלק מאוסף מוגבל של תכשיטים מורכבים שנוצרו על ידי חברת "בית פברז'ה" בסנט פטרסבורג, שהוקמה במקור על ידי גוסטב פברז'ה ב-1842.
היצירות המפורסמות ביותר נוצרו תחת פיקוחו של בנו, פיטר קארל פברז'ה, בין השנים 1885 ל-1917, ובראשית המסורת עמדה "ביצת התרנגולת" הראשונה, שהוזמנה ב-1885 על ידי הצאר אלכסנדר השלישי כאות הוקרה לאשתו, הקיסרית מריה פיודורובנה.
משלב זה ואילך, קיבל פברז'ה "חירות מוחלטת" לעיצוב, כאשר הדרישות היחידות מהצאר היו שכל ביצה תהיה ייחודית ותכיל "הפתעה" נסתרת. פברז'ה התמחה בלהעלות את העיצוב והאומנות מעל לשווי החומרים הטהור, באומרו כי "דברים יקרים מעניינים אותי מעט אם הערך הוא רק ביהלומים או פנינים רבים".
50 ביצי הפסחא הקיסריות שיצר, הפכו לסמל מיידי לזוהר, לעושר ולכוח של שושלת רומנוב, כאשר כל אחת מהן משקפת אירוע או פן בחיי המשפחה, כמו הביצה מ-1897, שכללה העתק מדויק של כרכרת ההכתרה של אלכסנדרה.
ביצים קשות - הסוף של היצירה
אך הזוהר נקטע באחת עם פרוץ מהפכת פברואר ב-1917, אז פסקה לחלוטין יצירת הביצים. לאחר ההשתלטות הבולשביקית בפברואר 1918, הגיעו קומיסרים להחרים את עסקי פברז'ה, וקרל פברז'ה – "תכשיטן הכתר הקיסרי" – נאלץ להיפרד מהחברה שניהל קרוב לחמישים שנה, ואף נאלץ לומר שלום אחרון למפעל חייו באומרו: "תנו לי עשר דקות לשים את הכובע והמעיל שלי", לפני שברח עם משפחתו לגלות, שם נפטר ב-1920.
יצירותיו, לעומת זאת, סירבו לגווע, שכן אוצרות הצארים הולאמו על ידי הממשלה הקומוניסטית החדשה, אשר הייתה נתונה במצב של קריסה כלכלית חמורה וחיפשה נזילות במטבע חוץ. הביצים, שהיו סמל לפזרנות האימפריה, הפכו לסחורה נזילה: ממשלת סטלין החליטה למכור את אוצרות הכתר, והם שווקו באופן בינלאומי באמצעות גופים ממשלתיים כמו "אנטיקוואריאט", לעתים במחירים נמוכים.
מתוך 50 הביצים הקיסריות שנמסרו, 44 ידועות כקיימות באופן מלא או חלקי, אולם גורלן של שמונה ביצים נותר "בלתי ידוע", והחיפוש אחר "הביצים האבודות" מעורר עד היום עניין עולמי ומהווה את "האפשרות המפתה לגלות אוצר קלאסי בעליית גג".
כך, הביצים של פברז'ה ממשיכות לרתק את העולם, והן מוצגות כיום לראווה במוזיאונים ובאוספים פרטיים, כאשר מכירת השיא של "ביצת החורף" רק מחזקת את מעמדן כאוצרות בעלי חשיבות היסטורית ואמנותית בלתי רגילה.
0 תגובות