
דונלד טראמפ. כנראה שאין אדם על פני הגלובוס שמצליח באמת להבין מה עובר במוחו של מנהיג העולם החופשי.
בשבועות האחרונים, מאז ביצעה איראן את הטבח הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית, סיפק נשיא ארה"ב עבודה רבה לנו העיתונאים: ספקולציות, דיווחים - לרוב סותרים האחד את השני, והרבה מאוד מתח באוויר.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
לא היה סופ"ש אחד בשבועות האחרונים בו לא נמצא מי שאמר: הפעם זה קורה - טראמפ תוקף בשבת. יודעי דבר הסבירו כי הנשיא אוהב לתקוף בסופי שבוע כשהבורסה סגורה. דיווחים אחרים ציינו כי ארה"ב קרובה מתמיד למתקפה, בעוד אף אחד אינו באמת יודע מה יקרה בשעות או בימים הקרובים.
הטור הזה הוא מהסוג שאינו מתיישן היטב: אם מחר יתקוף מר טראמפ את משטר הטרור בטהרן, עלול הדבר להיות מוצג כ"הוכחה ניצחת" לנחישותו של נשיא ארה"ב.
"הכל היה תרגיל מהתחלה", יסבירו עיתונאים חמורי סבר, בזמן שמסכי הטלוויזיה יציגו מפעם לפעם התרעות על מתקפת טילים.
ובכל זאת, חשוב לשים לב גם לצד השני של המטבע, לאפשרות שטראמפ, כמו כל אדם, ואולי אף יותר מכל אדם - פשוט חושש, מתלבט, לא סגור על זה. "הוא פשוט לא שם", אמר ביום שלישי מי שאמר לברק רביד מ-12 ואקסיוס.

מבחן המציאות
בעוד ננסה להבין מעט ממה שמתחולל במוחו של מר טראמפ, חשוב להקדים בגילוי נאות: כותב השורות נותר חשדן כלפי נשיא ארה"ב, למרות עזרתו הרבה לעם ישראל בעת צרה, למרות שהחזיר את החטופים - ולמרות שתקף לילה אחד באיראן והפיל כמה פצצות על מתקני הגרעין.
הדברים שיכתבו כאן אינם מאפילים אפילו במעט על חובת הכרת הטוב שלנו למר טראמפ שהיה שליחו של השם יתברך להכות באויבינו ולחלץ את חטופינו. ובכל זאת, חשוב לשים לב לכמה אירועים שליוו אותנו בשבועות ובחודשים האחרונים.
נחזור רגע ליוני 2024: בעוד ישראל פתחה במלחמה בקנה מידה מלא מול האויב האיראני, שעה שהעורף הישראלי החל לספוג מהלומות קטלניות, נותרה ארה"ב הרחק מאחור, צופה מן הצד במלחמה המתרחשת במרחק של אלפי קילומטרים משטחה, בין מדינה יהודית קטנה למעצמה איסלאמית הגדולה ממנה פי שמונים.
קצת נתונים:
ישראל פתחה במתקפת פתע נרחבת נגד איראן ב-13 ביוני 2025.
- המבצע החל בשעות הבוקר המוקדמות בשילוב של תקיפות אוויריות, לוחמת סייבר וחיסולים ממוקדים.
- היעדים המרכזיים היו מתקני הגרעין בנתנז, פורדו ופרצ'ין, לצד אתרי שיגור טילים בליסטיים ומפקדות של משמרות המהפכה.
- במהלך מתקפת הפתיחה חוסלו בכירים במערכת הביטחון האיראנית ומדעני גרעין.

הצטרפות ארצות הברית למערכה
ארצות הברית, תחת ממשל טראמפ, הצטרפה באופן פעיל לתקיפות ב-22 ביוני 2025 - לא פחות מתשעה ימים לאחר המתקפה הישראלית.
- התקיפה האמריקאית כונתה "מבצע פטיש חצות" (Operation Midnight Hammer).
- מפציצים מסוג B-2 "ספיריט" המריאו ותקפו את מתקני הגרעין התת-קרקעיים העמוקים ביותר באיראן (בעיקר בפורדו) באמצעות פצצות חודרות בונקרים (MOP), משימה שיכולותיה של ישראל בה היו מוגבלות יותר.
- ההתערבות האמריקאית הובילה להסלמה נוספת שכללה ירי איראני לעבר בסיסים אמריקאיים באזור (כמו בסיס אל-עודייד בקטאר).
כבר למחרת התקיפה, הבהירה ארה"ב כי מדובר היה בתקיפה ממוקדת. הבית הלבן העביר מסרים (בין היתר דרך עומאן) לפיהם ארצות הברית אינה מעוניינת במלחמה כוללת או ב"שינוי משטר", אלא בחיסול יכולות הגרעין בלבד.
לאחר התקיפה צייץ טראמפ: "עכשיו הזמן לשלום!", מה שהתפרש כקריאה לעצור את הלחימה ולא כהכרזה על הצטרפות למערכה מתמשכת.

אין דרך אחרת לומר זאת: ארה"ב הפקירה את ישראל לגורלה במשך תשעה ימים, מהמסוכנים ביותר בתולדותיה של המדינה היהודית.
טראמפ טען אז כי המתקפה שלו על אתרי הגרעין התרחשה ביום ה-61 לאחר שנתן חודשיים למשטר להגיע להסכמים. אשרי המאמין כי אין מדובר בצירוף מקרים בלבד, כזה שמוסיף להילה המסתורית של טראמפ ההססן.
יתר על כן: ביומה האחרון של המלחמה, ספגה ישראל מהלומה קשה ממתקפה איראנית אכזרית על העיר באר שבע. מתקפת הטילים האכזרית הביאה למותם של ארבעה ישראלים הי"ד.
שעות לאחר מכן, מטוסי חיל האוויר עשו את דרכם לטהרן, לנקום נקמת דם בעמלק. לפי דיווחים, ישראל תכננה באותו יום מתקפת ענק שייתכן אף כי הייתה מביאה להפלת המשטר.
ואז הגיע הטלפון מהבית הלבן: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ דרש מנתניהו להחזיר את המטוסים. טראמפ אף התגאה בכך בפני עיתונאים: "אמרתי לו, תחזיר את המטוסים שלך". נתניהו, שהיה מעוניין לשמר את הקשרים עם וושינגטון, הורה להוריד כמה מכמ"ים והשיב את המטוסים בבטחה לישראל. באותה עת, שלטה ישראל באופן היסטורי בשמיה של איראן לא פחות ממה שהיא שולטת כיום בשמי עזה.
אז, בנקודה החלשה ביותר של המשטר האיראני מזה שנים, מנע טראמפ מישראל לבצע את ה"מכה בפטיש" הנצרך. מאז המלחמה, הצליחה איראן לשחזר את יכולותיה הבליסטיות - גם אם באופן חלקי בלבד, ועובדת מחדש על אלו הגרעיניות. ההגנה האווירית של איראן חזרה לפעול במלוא המרץ ומסכנת מחדש את מטוסי חיל האוויר.
בנוסף, איראן טוענת כי יותר מ-400 ק"ג של אורניום מועשר לרמה סף-צבאית עדיין נמצאים ברשותה.

מחאות איראן 2026
בלילה שבין ה-8-9 בינואר, לאחר שבוע של מחאות ענק באיראן, בוצע הטבח הגדול ביותר בהיסטוריה המודרנית בטווח של שתי יממות.
הדיווחים נעים בין אלפים בודדים שנרצחו בידי אנשי המשטר, למספרים בלתי נתפסים: 36,500, 55,000 ואפילו דיווח שתיאר יותר מ-70,000 בני אדם שנרצחו ב-48 שעות.
ימים לאחר מכן, ב-13 בינואר, פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו את המילים הבאות: "פטריוטים איראנים, המשיכו להפגין – השתלטו על המוסדות שלכם!!! העזרה בדרך".
מאז, כפי שנאמר בתחילת הכתבה, בכל בוקר קמנו עם ציטוט חדש מבית היוצר של טראמפ, אם בדברים שאמר לעיתונאים, או כמה מילים ששרבט בטרות'.
מאז, חל שינוי דרמטי בגישתו של טראמפ לאירוע. במקביל להמשך האיומים על המשטר השיעי, החל נשיא ארה"ב לנגן במנגינת ה"דיל" המוכרת.
כעת, בין אם יחליט נשיא ארה"ב לצאת למלחמה נגד איראן ובין אם יודיע כי הגיע איתה להסכם שלום (המלחמה העשירית שהוא יטען שביטל) בדיעבד יתברר כי העזרה לא הייתה בדרך וגם לא הגיעה.



התסכול באיראן על טראמפ בימים האחרונים גדול כל כך, שתומכי האופוזיציה הסבירו כי "העזרה" לא הייתה בדרך לעם האיראני, אלא לכוחות המשטר.
לא מעט באיראן מאמינים כי "בזכותו" של טראמפ נהרגו עשרות אלפים שקיבלו אומץ יוצא דופן, בהאמינם שהישועה מוושינגטון בא תבוא.
במצב הנוכחי, גם אם טראמפ יקבל אומץ לא אופייני ויחליט סוף סוף לבצע את התקיפה הבלתי נמנעת באיראן - מה שלא נראה שיקרה בזמן הקרוב, הפצצות שיפיל על טהרן לעולם לא יחזירו לחיים את עשרות האלפים שסמכו עליו.
יתר על כן: איומיו של טראמפ לתקוף במידה וייהרגו מפגינים או יוצאו להורג התבררו כבר כעת כדיבורי סרק, בעוד שליחו הפציפיסט סטיב ויטקוף ידון עם המשטר האיראני על נושאים אחרים לחלוטין - הגרעין, בתקווה שגם על הטילאות והפרוקסי, שעה שהעם האיראני קובר את מתיו.
ויש כאן עוד אלמנט: בהסכמיו עם המפרציות והקשר הקרוב של נשיא ארה"ב לארדואן - שלא לדבר על מטוס השוחד שעושה את דרכו מדוחא לבסיס אנדרוז, כבל נשיא ארה"ב את עצמו במחויבויות בלתי ניתנות להפרה.
כעת בזמן שהעולם החופשי והמדינה היהודית הקטנה נמצאים בסכנה בגלל משטר צמא דם, נזקק נשיא ארה"ב לקבלת רשות מצידן של המדינות הערביות באזור - שכבר הצהירו כי לא יאפשרו לארה"ב להוציא מתקפה משטחן. איזה אומץ.
ביום שישי, צפוי סטיב ויטקוף לפתוח את שיחות המשא ומתן עם חברו האיראני, שר החוץ עבאס עראקצ'י.
לפי דיווחים שפורסמו ביום רביעי השבוע, מטרת השיחות ביום שישי היא להביא את הצדדים ל"הצהרה משותפת" על הנמכת הלהבות והענקת סיכוי של ממש לדיפלומטיה, כך תוכל איראן להרוויח זמן נוסף ללטש את חרבותיה לכיוון ירושלים.
ומכאן לאנקדוטה אישית: בזמן שסיימתי לכתוב את שורות אלו ביום רביעי בערב, הגיעו הדיווחים מארה"ב על ביטול הפגישה בין ארה"ב לאיראן.
דקות לאחר הדיווחים, בעודי מתלבט אם הטור עדיין רלוונטי, שלחתי הודעה לחבר עימו אני נוהג מדי פעם לשוחח בנושאים מדיניים. וכך כתבתי לו: "אני כמעט אומר לך ריד מיי ליפס: השיחות יתקיימו".
שעה לאחר מכן, הודיע שר החוץ האיראני כי הוא אכן הולך להיפגש עם ויטקוף ביום שישי, דיווח שקיבל גם אישור מהבית הלבן ששוב התקפל בפני האיראנים.
הסיבה שטראמפ מתהפך כמו סטייק, סליחה על הביטוי, נובעת מהעובדה הפשוטה שהוא לא רוצה לתקוף. במצב הזה, דייר הבית הלבן יחפש כל דרך אפשרית למנוע את התקיפה.
ייתכן שבסוף ארה"ב תבין שלא נותרה ברירה אחרת כי אם לתקוף, וייתכן גם שאיראן תמשוך את השיחות מספיק זמן כדי שישראל תיקח את גורלה בידיה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בשורה התחתונה: אפילו אם נשיא ארה"ב יתקוף בקרוב באיראן - והסבירות לכך שזה אכן יקרה עדיין קיימת, אך לא גבוהה - הנזק כבר נעשה. האיראנים שמתו עבור ארצם, הזמן שלקח לאיראן להתכונן למלחמה, ואולי בעיקר - הצהרותיו של מר טראמפ שהתבררו פעם נוספת כהצהרות סרק, נשיא שהראה את חולשתו לעולם בזמן שהאיראנים תוקפים ספינות אמריקניות במפרץ הפרסי.
0 תגובות