הטראומה שאחרי המלחמה

הרב החרדי חזר לרגעים שצילקו את הנפש: "נכנסנו עם אחת ויצאנו עם אחרת, חדשה, סדוקה וכואבת"

הרב שרגא דהן, מרבני חסידות חב"ד בבית שמש, רב צבאי לשעבר ששירת במלחמה ב"מחנה שורה" - שיתף בעדות אישית על מה שחווה עם חבריו: "אנשים שקופים שעשו את עבודתם בשקט ובצניעות צריכים חיזוק, חיבוק ותמיכה, אני קורא לוועדה אל תתנו להם להתמודד לבד על הנפש שהשתנתה לנצח" (אקטואליה)

| צילום: צילום: באדיבות ערוץ הכנסת
(צילום: באדיבות ערוץ הכנסת)

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכל וולדיגר, קיימה היום (ראשון) דיון בנושא יצירת מעטפת ליווי, טיפול ושיקום לאלו ששירתו במערך לזיהוי חללים או שנחשפו במסגרת שירותם לפעילות המערך במחנה שורה ובמוקדים נוספים.

בדיון השתתף, בין היתר, ונשא דברים הרב שרגא דהן, מרבני חסידות חב"ד בבית שמש ולשעבר רב צבאי, ששירת במהלך המלחמה במחנה שורה - לשם הגיעו הנטבחים מטבח שמחת תורה.

הוא דיבר על הרגעים שצילקו את הנפש: "היינו שם כולם במחנה שורה, נכנסנו עם נפש אחת ויצאנו עם אחרת, חדשה, סדוקה וכואבת את כאב האומה, אך כזו מעולם לא הייתה גאה יותר בעמה ומורשתה".

לדבריו, "בני ישיבות ההסדר נקראו כדי לסייע בעבודה בסיטואציות לא הגיונית, העמיסו על כתפיהם הצעירות את כבודם של הקדושים. גם אלה שהיו שם לצידם, בתוך הדממה והריח שהנפש לא שוכחת, אנשים שקופים שעשו את עבודתם בשקט ובצניעות צריכים חיזוק, חיבוק ותמיכה.

"המנקות בחדרי הטיפול, צוערות שסייעו בשמירה על הסדר ובהכוונה של משאיות הקירור, נהגי המשאיות, רופאים, אנשי בינוי, חשמל ולוגיסטיקה ועוד.

(צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)
(צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

"כולם היו שם וסייעו בכל מה שדרשו התהליכים האלה, ראו את המראות, הריחו את הריחות, את העוצמה והקדושה. הם נושאים את שורה בתוכם בכל רגע. אני קורא לוועדה הזאת- אל תשכחו אותם, אל תתנו להם להתמודד לבד על הנפש שהשתנתה לנצח".

בפתח הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר: "למדינת ישראל יש חובה מוסרית מהמעלה הראשונה כלפי אלה שעשו עבורה את העבודה הקשה ביותר שניתן לדמיין. חיילים שעמדו בחזית הזיהוי והטיפול בחללים נחשפו למראות ולחוויות שאיש לא אמור לשאת וכל זה מתוך תחושת שליחות גדולה, ואיתם רבים נוספים שהיו שם, נתנו את הבסיס והמעטפת שאיפשרו את הפעילות הזו. התפקיד שלנו לוודא שהמדינה לא משאירה אף אחד מהם לבד".

הדיון התמקד בין היתר בקבוצה של כ-200 חיילי הסדר ששירתו במחנה שורה בתחילת המלחמה. מפרסומים בתקשורת וכן מפניות של מספר חברי כנסת לוועדה עולה כי חיילים אלה שבו לישיבות לאחר כשבוע של שירות ללא מעטפת טיפולית. בדיון היום עלה כי מי ששירת במחנה שורה 45 יום ומעלה הוכר כזכאי לזכויות של לוחמים, הכוללות תכניות וסדנאות חוסן מעמיקות, אולם חיילי ההסדר, ששהו בשורה זמן קצר יותר, אינם זכאים למענה זה. בנוסף עלה כי הם גם אינם זכאים לקחת חלק ב'תכנית עמית', המסייעת למי שסיימו לשרת בעיבוד חוויות מהשירות ובחזרה לשגרה.

בדיון לקחו חלק גם משרתי המערך לזיהוי חללים שסיפרו שתוכנית שיקום ייעודית לכל משרתי המערך, עליה דובר כבר בחודש דצמבר, עדיין לא החלה לפעול. משרתים נוספים ששירתו במחנה שורה בתפקידים שאינם כוללים מגע ישיר עם החללים סיפרו גם הם על חוויות קשות וציינו כי הם אינם זכאים למעטפת שיקומית הניתנת למשרתים אחרים.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

3
בשורה היו כולם, חילונים דתיים וחרדים. וכולם יצאו מצולקים בנפשם
האמת
2
חשוב לציין שהרמטכל הרצי הלוי לא נכנס לבקר במחנה שורה גם כשהיה מטר משם העדיף לדלג....
יהושוע
1
חשוב לציין שאת העבודה עשתה זקא ולא חבד
מאיר
ועוד יותר חשוב לציין שכל עם ישראל נתן מעצמו לעבודת הקודש באחדות עם ישראל הקדוש כבוד אחרון לזיהוי וכו׳ לנרצחי שמחת תורה וגם בזקא ישנם חב״ד ומכל האוכלוסיות
מאיר

עוד בבארץ: