שאלה
שותפים בדירת השקעה ביקשו למכור את הדירה שבבעלותם, אך בטרם הוצאתה למכירה הציע אחד מהשותפים לבצע בדירה עבודות שיפוץ קלות כדי לייפות ולרענן את הדירה ובכך המתעניינים ברכישתה יסכימו לשלם את המחיר המבוקש.
במסגרת השיפוץ ביקש השותף להשקיע בהתקנת ריצוף באופן של הדבקת אריחי הריצוף החדש על הריצוף הקיים, לצבוע את הדירה, לתקן כתמי עובש ולהתקין דלתות חדשות לארונות המטבח.
מנגד שותפו להשקעה טען כי פעולות השיפוץ עשויות להטעות את המתעניינים ברכישתה ולתת להם את התחושה שהדירה חדשנית ושמורה, למרות שהיא איננה כזו שכן במשך השנים התגוררו בדירה שוכרים שונים שלא הקפידו לשמור על הדירה ולכן הוא איננו חפץ לבצע עבודות שיפוץ שעשויות להטעות את הרוכשים האפשריים.
הדין עם מי?
תשובה
נפסק להלכה בשולחן ערוך (חו"מ סימן רכח סעיף ט-י) כי אסור למוכר לבצע הטעיות חזותיות בממכר ולהעלים מעיני הקונים את מצבו האמיתי של החפץ, ולכן נאסר על מוכר כלים לבית, לצבוע את הכלים הישנים ולשוות להם מראה חדש, וכמו כן נאסר על מוכר פירות לערב בין הפירות הטובים והאיכותיים מעט פרות פחות טובים כדי למכור את כל הפירות ביחד בחזקת שהם כולם איכותיים, וכן אסור לקצב להשרות את הבשר במים כדי לנפח אותו ולשוות לו מראה עסיסי המושך את עין.
ומבאר הסמ"ע (חו"מ סימן רכח סע"ק טז) כי האיסור לתקן את הממכר ולעשות בו שינויים חזותיים מתייחס למקום שאין מנהג הקצבים לשרות את הבשר במים וכדומה, אבל במקום שידוע כי הקצבים שורים את הבשר במים הרי שאין במכירת בשר שהושרה במים כדי הטעיה שכן הקונים מודעים לכך שהבשר איננו במצבו המקורי והוא הושרה במים.
וכתב הדברי מלכיאל (חלק ג סימן נד), כי ההיתר לערב פירות באיכות נמוכה עם פירות באיכות גבוה ככל שכך נוהגים הסוחרים וככל שהנוהג הזה ידוע לקונים, הינו מוגבל למקרים שאין בכוונת המוכר להטעות את הקונה או שאין בכוונת המוכר להסתיר פגמים, ולכן ככל שהקונים מודעים למנהג הסוחרים לערב מים ביין או לערב פירות באיכות נמוכה עם פירות באיכות גובהה, הרי שאין בכך איסור אונאה וגניבת דעת, אבל אין היתר להסתיר פגמים או להטעות את הקונים ביחס לאיכות הממכר וזאת גם אם הקונים מודעים לכך שהמוכרים עשויים לצבוע כלי ישן כדי לשוות לו מראה חדש או שהקונים מודעים לכך שהסוחרים נוהגים להשרות את הבשר במים כדי לייפות אותו, וזאת משום שפעולות אלו מטרתן להסתיר פגמים או איכות ירודה של המוצר הנמכר.
לסיכום עניין זה עולה כי ההיתר להשביח את מראהו של הממכר במקרה שמנהג ההשבחה ידוע לקונים, תלויה במחלוקת הפוסקים לשיטת הסמ"ע אין בכך איסור אונאה ולשיטת הדברי מלכיאל הסתרת פגם הרי היא מעשה אונאה למרות שהקונה יודע על מנהג הסוחרים לייפות את הממכר.
לאור האמור לכאורה ניתן להסיק כי מאחר ורוכשי דירות מודעים לאפשרות שהדירה שבכוונתם לרכוש עברה שיפוץ כדי לייפות אותה ממילא לשיטת הסמ"ע רשאי בעל הדירה לבצע את פעולות השיפוץ כדי לייפות את הדירה, ולשיטת הדברי מלכיאל [וכן פסק השולחן ערוך הרב סי' רכח סעי' יט) ככל והשיפוץ לא נועד רק ליפות את הדירה אלא בכוונת בעל הדירה היא גם להסתיר פגמים שיש בהם כדי להשפיע על טיב הדירה והמערכות המותקנות בה [כגון מים, חשמל, מטבח וכדו'] הרי שיש בכך חשש להונאה וגניבת דעת.
סברה נוספת כתבו הפוסקים להתיר שיפוץ דירה לפני מכירתה, [ככל שאין בשיפוץ כוונה להסתיר פגמים], נוגעת להתייחסות לשיפוץ כאל הסרת הקלקול וכגון צביעת הדירה לפני מכירתה לא נועדה להסתיר פגם או חיסרון המצוי בדירה, אלא צביעת הדירה מטרתה להסיר את הקלקול של הלכלוך שכן מצבה הנכון והתקין של הדירה הינו כאשר הקירות צבועים ואינם מלוכלכים וכדו' וממילא יש פעולות שיפוץ וייפויי שאין בהם הסתרת פגם אלא להיפך הן פעולות המתקנות את החיסרון וממילא הן מותרות ואין בהם חשש של גניבת דעת.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה
לתגובות stern1416@gmail.com