שאלה
בעל דירה בבניין משותף רכש תנור אפיה חשמלי שאין לו תקן בטיחות המאושר על ידי הגורמים המוסמכים. עובדת הרכישה נודעה לדיירי הבניין ואלו פנו אל השכן בדרישה שלא יעשה שימוש בתנור עד אשר מכון תקנים מוסמך יאשר כי התנור בטוח לשימוש וזאת בשל חשש מתקלה שתביא לפריצת דליקה שיכולה להתפשט לכל הבניין ולסכן חיי אדם ולגרום לנזקים.
מנגד טען בעל התנור כי לשכנים אין כל זכות למנוע ממנו לעשות שימוש בתנור בשטח דירתו הפרטית וככל שחלילה תפרוץ שריפה ויתברר שהוא נהג ברשלנות, הרי שהוא ישלם את עלויות הנזקים.
השכנים לא השתכנעו וטענו כי אם חלילה תפרוץ שריפה וייגרמו נזקים, קיימת אפשרות כי הנזקים יסתכמו בסכומים גדולים ובעל התנור שאיננו ידוע כאדם אמיד ובעל יכולת כלכלית לא יוכל לעמוד ולשאת בתשלומי הנזקים.
עוד טענו השכנים כי גם אם לבעל התנור תהיה אפשרות כלכלית לשלם את עלויות הנזקים או שיש לו פוליסת ביטוח, הם אינם חפצים לסבול מנזקי אש ולאחר מכן להתעמת בדין עם בעל התנור או עם חברת הביטוח.
הדין עם מי?
תשובה
נפסק להלכה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קנה סעיף א) כי על בעל דירה לנקוט באמצעי זהירות כשהוא משתמש בתנור [או בכל שימוש אחר] שיכול להזיק "הבית והעלייה של שנים, לא יעשה בעל הבית תנור בתוך ביתו אלא אם כן יש לו על גביו גובה ד' אמות בינו לתקרת העליה, (שלא ישרוף העליה). וכן לא יעמיד בעל העליה תנור, עד שיהיה תחתיו מעזיבה שלשה טפחים, מלבד שיהא על גביו גובה ד' אמות.... ואף על פי שהרחיק כשיעור, אם יצא האש והזיקה, משלם מה שהזיקה, וכל אדם בביתו צריך להרחיק כשיעורים הללו מפני השכנים שמעכבים עליו."
מדברי השולחן ערוך עולה כי שימוש בתנור או בכל כלי אחר שיכול לגרום לנזקים, מטיל על המשתמש חובה לנקוט באמצעי בטיחות כגון הרחקת התנור מתקרת הבית וכדומה כדי למנוע נזקים.
עוד עולה מדברי השולחן ערוך כי החובה המוטלת על בעל דירה לנקוט באמצעי בטיחות למניעת נזקים יוצרת מנגד לשכנים זכות ממונית לדרוש ולמנוע עשיית שימוש שאיננו בטוח ושעשוי לגרום לנזקים לדירות סמוכות.
לאור האמור ניתן לכאורה להסיק כי השכנים אכן צודקים והם רשאים למנוע מבעל התנור לעשות בו שימוש ככל שאין לתנור תקן בטיחות.
אלא שלמרות האמור יש עדיין לעיין כיצד נקבעים תקני הבטיחות שללא קיומם רשאים השכנים [בבניין או אף בניינים סמוכים] למנוע מבעל התנור לעשות בו שימוש.
הרמ"א (חו"מ סימן קנה סעי' כ) פוסק להלכה את שיטת הטור והרא"ש כי תקני הבטיחות ושיעור ההרחקה של הגורם המזיק נקבעים לפי ראות עיני הבקיאים בעניינים אלו, וממילא ככל שהמומחים קבעו תקן הרי שיש לפעול בהתאם לתקן הבטיחות וככל שתקן הבטיחות לא נשמר הרי שבעלי הדירות שעשויים לסבול מנזק רשאים לעכב ולמנוע שימושים שאינם בטיחותיים.
כך פסק גם הערוך השולחן (חושן משפט סימן קנה סעיף ב) כי יש לגרוף ולנקות את האפר המצטבר בתנורים המוסקים באש בהתאם להוראות הממשלה שנקבעו בזמנם וזהו הדין המחייב שעל פיו יש לקבוע אם בעל התנור קיים את חובתו להישמר מלהזיק "ועתה בכל מקום ומקום הוקם איש מהממשלה שיגרוף האפר מהתנורים ומארובות מעלי עשן ומחוייב כל אדם ליזהר לנקות אותם בעת הקבוע לבלי יאחוז האש בהאפר ואם לא ניקה אותם בהעת הראוי ונעשה נזק ע"י זה חייב לשלם."
לאור האמור עולה המסקנה כי ככל שהתנור איננו עומד בתקנים של הגורמים המוסמכים והבקיאים בדבר, הרי שעומדת לבעלי הדירות הסמוכות זכות ממונית למנוע מבעל התנור לעשות בו שימוש.
יוער כי כן יהיה הדין בכל שימוש שעשוי לגרום לנזק ושנקבעו לגביו תקני בטיחות וממילא שקיימת חובה לשמור על תקני הבטיחות ובעלי דירות סמוכות אשר עשויים להינזק יהיו רשאים למנוע שימוש ככל שלא מקוימות הוראות הבטיחות של הבקיאים בדבר.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה.
לתגובות stern1416@gmail.com