בשבועות האחרונים עסקנו כאן בהרחבה בשאלת יחסנו למדינת ישראל. עמדנו על הצדדים השונים של הסוגיה מתוך הנחה שכל עמדה שאינה נוגעת במורכבות הנושא תהיה חסרה ומעוותת. כפי שהדגשנו, המורכבות הזו איננה תוצאה של פשרה או רצון להיות בסדר עם כולם. היא תולדה של מורכבות המציאות של העם היהודי היושב בציון. עמדתנו הערכית נותנת מקום לצדדים השונים של המציאות, מתוך זהות יסוד אחת. כיהודים נאמנים לברית עם ה' אנו יודעים שהברית הזו נכרתה עם עם ישראל כולו, לא עם אדם פרטי או עם מגזר מסוים. החיבור שלנו לכל יהודי נובע מהחיבור של כולנו אל ברית סיני. מכאן שהחיבור הזה איננו יכול להתבטל, ומכאן שהוא טבוע מיסודו בחותמה של התורה. זהו לב הגישה התורנית שהצבנו בסדרה.
מתוך הזהות התורנית הזו אנו חלק ממדינת ישראל, שהיא המדינה שלנו, בני העם היהודי.
ומתוך הזהות הזו עצמה אנו דוחים את התיאור של עם ישראל ומדינתו בקו לאומי מנותק מהתורה. עם ישראל עבורנו הוא עם ה', וממילא מדינתו צריכה להיות מיוסדת על אדני התורה. הפער המשמעותי בין עמדתנו זו לבין צורתה הנוכחית של המדינה איננו מבטל את היותנו חלק ממנה. הוא מבחינתנו סיבה להשתתף בה ולהשפיע עליה לטובה באופן פעיל. השייכות שלנו לעם ולמדינה טבועה ביסוד הזהות התורנית שלנו, ולכן לא עולה על דעתנו להתנכר אליה. זאת מבלי שנתעלם מההיבטים החילוניים של המדינה ושל הציבוריות הישראלית, שמנוגדים לאותה זהות יסודית שלנו כעם ה'. בהיותנו חלק מהמדינה אין משום השלמה עם אופיה החילוני, או קבלה של אופי זה כלגיטימי. אנו חלק מהמדינה ומתוך כך מחויבים לתיקון התפיסה שעליה מושתת אופייה. שני חלקי המשפט הזה נובעים מזהותנו היהודית הבסיסית.
ההיבטים המעשיים של חיבורנו למדינה משתנים לפי העניין ולפי הזמן, מתוך אותה תפיסה תורנית יציבה וברורה. אנו חשים באופן מלא ערבות ודאגה לכל אחד מאחינו בני ישראל. אנו שוללים את ביטויי התרבות המנוגדת לתורה, ומסתייגים מהזדהות עם המדינה באותם חלקים ששייכים לצדדים הרחוקים מהתורה. אנו שמחים על כל הזדמנות לתקן ולשפר את מדינת ישראל כך שתתקרב יותר לרוח התורה, ורואים בזה משימה מרכזית. אנו מחויבים בהתנהלות הוגנת וישרה כאזרחי המדינה, שבה מתנהלים חיינו ושהצלחת מוסדותיה היא הצלחתנו. כל הענפים הללו צומחים ועולים מתוך הזהות התורנית שלנו. ההנהגה הנכונה משתנה ממקרה למקרה, ומתכתבת עם שינויי המציאות לאורך השנים. אך תפיסת היסוד איננה משתנה. איננו ממירים את זהותו השורשית בזהויות חדשות, אלא מבטאים את המחויבות הקדומה לה' ולתורתו לפי תנאי המקום והזמן.
השאיפה הגדולה שביטאנו לאורך השבועות האחרונים, להשתלב בכל שדרות העשייה הציבורית ולהביא אליהן את אור התורה, היא הדרך שלנו לפעול למימוש הציפייה לגאולה. חז"ל לימדונו שהגלות איננה מתבטאת בגשמיות בלבד, וכי הדרך לגאולה עוברת בתיקון הרוחני של עם ישראל. מעורבות עמוקה בחיי המדינה, תאפשר לנו להביא את התיקון הרוחני לכל היבטי החיים היהודיים בארץ ישראל. זו האחריות שלנו לפעול לכך ששיבת עם ישראל לארצו תושלם בשיבה לתורה. כחלק מאותו תהליך גאולי, המעורבות של אנשי תורה בחיי המעשה ובמערכות הציבור היא הביטוי העמוק של תכלית מצוות יישוב ארץ ישראל. רק כך התורה ממלאת את כל רבדי החיים, בפרט ובכלל, בקודש ובחול, באמצעות נאמניה שמביאים את דברה לכל אשר יפנו.
הנאמנות שלנו לתורה והעמידה שלנו על מימושה הגובר בזירה הלאומית אינן אבני נגף בפני המעורבות שלנו במדינה, אלא מה שדוחף אותנו למעורבות חיובית שכזו. יהי רצון שנזכה לקדש שם שמים, לקחת חלק בתיקון הרוחני של עם ישראל, ולראות בגאולה השלמה.
המאמר נכתב בתוך עלון אחוותא המופץ ברחבי הארץ.
• לקבלת העלון בקובץ PDF, שלחו הודעה בווצאפ:
0 תגובות