לפעמים מילים שנכתבו בהקשר אחד הופכות למשמעות אחרת לגמרי כשהחיים משנים את המציאות. כך קרה עם השיר 'הבן יקיר לי אפרים' - יצירה שנולדה מתוך כאב קולקטיבי של עם ישראל, והפכה לזעקה אישית ונוגעת ללב של משפחה שבנה נפל בהגנה על הארץ.
הסיפור מתחיל בימים שלפני ראש השנה תשע"ה, כשהורי אמיתי הי"ד - אביבית והרב תמיר גרנות - התמודדו עם תחושות כבדות בעקבות מחיר הדמים הכבד של מבצע 'צוק איתן', שבו נהרגו 73 ישראלים. "הרגשתי שקשה לי להיכנס כך לימי הדין ולחג, וחיפשתי דרך להפוך את הכאב הגדול לתפילה ולזעקה מעומק הלב", משתף הרב תמיר את התחושות שליוו אותו באותה תקופה.
דווקא אז עמדו לנגד עיניו מילותיו של הנביא ירמיהו, אותן מזכירים בתפילת 'זכרונות' עם תקיעת השופר: 'הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד... עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה''. המילים הללו, המבטאות את רחמי הקב"ה על עם ישראל, הפכו ללחן שליווה את המשפחה במשך כעשר שנים.
"הלחנתי את המילים הללו, ושרנו אותן בראש השנה מתוך געגוע וזיכרון", מספר הרב גרנות. במשך כעשר שנים ליוו המילים הללו את תפילות החג של המשפחה, כשהן מבטאות את הקשר העמוק בין עם ישראל לבוראו, את הרחמים והחמלה שמלווים אותנו גם בימים הקשים ביותר.
אך הכול השתנה בשמחת תורה הנוראה של השבעה באוקטובר 2023. עם הידיעה על 250 הבנים והבנות שנחטפו לעזה, הפכו המילים 'הבן יקיר לי' לזעקה ולתפילה עמוקה להשבתם. המשפחה, כמו כל עם ישראל, התפללה והתחננה לשובם של החטופים, כשהמילים מקבלות משמעות חדשה ודחופה.
ביום רביעי של השבוע הראשון למלחמה, כשדיברו אביבית והרב תמיר עם בנם אמיתי שפיקד על צוות שריון בצפון, הוא אמר להם: 'אני לא חוזר הביתה עד שהם לא חוזרים'. אמתי היה דאוג ועטוף מחשבות על חבריו מחטיבה 7 שנחטפו, והחליט להישאר בחזית עד שיחזרו הביתה.
ימים ספורים לאחר מכן, ביום ראשון, 15 באוקטובר, נפל אמיתי בקרב גבורה כשהגן בגופו על יישובי הצפון מפני חדירת מחבלי חיזבאללה. מאותו יום, המילים 'הבן יקיר לי אפרים' הפכו עבור המשפחה לאישיות וכואבות מנשוא. "מילים של געגוע אינסופי לבן האהוב, של דמעות ושל כיסופים שלא יתממשו עוד", מתארים ההורים את הכאב העצום.
לפני כחודש החליטו ההורים לשתף את עם ישראל כולו בשיר ובמנגינה - כדי שהתפילה הזו תהפוך לתפילה משותפת. "תפילה של זיכרון וגעגוע לכל בנינו הגיבורים שנפלו בהגינם על הים והארץ, של הודיה עמוקה על הבנים והבנות שזכינו שישובו מהשבי, ושל כוח שיהפוך את הגעגוע למנוע של תפילת אחדות, של אהבה א-לקים ושל תקווה", הם מסבירים את המניע לשיתוף.
השיר, שנולד מתוך כאב קולקטיבי של עם ישראל לאחר מבצע צוק איתן, הפך לזעקה אישית של משפחה שאיבדה את בנה. אך דווקא בשיתוף הזה יש כוח - כוח של אחדות, של תפילה משותפת, של זיכרון והודיה. המילים שליוו את המשפחה במשך עשר שנים כתפילה כללית, הפכו לתפילה אישית, ועכשיו חוזרות להיות תפילה של כל עם ישראל.
הסיפור של 'הבן יקיר לי' הוא סיפור על כוחה של מוזיקה לחבר בין כאב אישי לכאב קולקטיבי, בין תפילה פרטית לתפילה של עם שלם. זהו סיפור על משפחה שבחרה להפוך את הכאב האישי שלה למנוע של תפילה ואחדות, ולשתף את כל עם ישראל בזעקה שיוצאת מעומק הלב - זעקה של געגוע, של זיכרון, ושל תקווה שלא תיכבה לעולם.
0 תגובות