מבחן הכתמים / הרב עמיהוד סלומון בטור לפרשת השבוע

גם בדורנו, נדרש כל אדם להכריע, את הדרך הנכונה והאמיתית בו עליו לבחור מתוך מגוון הדעות והאידאולוגיות, שפעמים לגודל הבלבול - נמצאים בידי אנשי שם יראי אלוקים (מאמר)

הרב עמיהוד סלומון | כיכר השבת |
מבחן רורשאך (צילום: shutterstock)

הניסיון הכי מפורסם בהיסטוריה היהודית - הוא ניסיון העקידה, והוא אולי רגע השיא בחייו הרוחניים של אברהם אבינו - כלפי בוראו. ניסיון העקידה נחשב כ"אירוע מכונן בתולדות העם היהודי" - המוזכר לא-פעם בתפילותינו, ונקרא בתורה - בראש השנה.

אך דווקא מתוך אותו יחס של חשיבות, עולה התמיהה: מהו בעצם "הניסיון" - שבעקידה? אברהם כבר מכיר את בוראו, ויודע בוודאות - שהוא נתן לו את חייו, והוא שהעניק לו את בנו, והוא שהצילו ממוות בטוח בכבשן האש, ובידו להמית ולהחיות. והנה, מתגלה אליו הבורא, ומצווה עליו מפורשות - לשחוט את בנו! עם כל הכאב שבדבר, איך אפשר לסרב למלך מלכי המלכים?! מי מאיתנו היה נוהג אחרת - מול התגלות וציווי ברור של אלוקים?

הרב שך זצ"ל בספרו "אבי עזרי" מבאר, על פי המובא ברמב"ם (יסודי התורה ז) שכל הנביאים הראשונים והאחרונים - פרט למשה רבנו, קיבלו מסרים מה' באספקלריא שאינה מאירה: "וכולן במשל ודרך חידה הם מתנבאים". ומבואר בדברי המהרי"ל דיסקין, שכל דיבורי ה' לאדם המתוארים בתורה, נעשים בצורת מחזה או חלום, אבל המראה אינו ברור לגמרי, אלא דומה כמי שמסתכל דרך זכוכית ירוקה - הרואה את כל העצמים ירוקים, וכן המביט דרך זכוכית אדומה ורואה את כל העצמים אדומים, ועליו מוטלת המשימה - לתרגם בכוחות עצמו את המראה המלא והברור - במוחו. ו"כל שנפשו זכה ובהירה - רואה הפתרון צח ומצוחצח". ורק משה רבנו, שנפשו הייתה בעוצם המעלה, ראה באספקלריא המאירה - כמו דרך זכוכית שקופה.

נוכל אולי להמחיש זאת, בעזרת מושג מוכר מתחום האבחון, הידוע בשמו: "מבחן הכתמים": על מנת לתהות על קנקנו וצפונות לבו של מטופל, מקובלת שיטה המבוססת על הצגת סדרה של כתמי צבע קבועים - חסרי פשר אמיתי. המטופל נשאל: מה הוא רואה בציור? ועל פי פתרונו, אפשר ללמוד על אישיותו ותכונותיו. כלומר, הפרשנות שהוא מעניק לציור מלמדת על האדם - יותר מאשר על הציור עצמו. בדרך זו, נוכל אולי להבין שהנביא רואה מעין "כתם" - שאינו בהיר לגמרי, ועל ידי כוחות הנפש שחנן אותו האלוקים, עליו לצקת את התוכן האמיתי - במחזה שנגלה לעיניו.

נמצא אם כן, שנבואת אברהם אבינו, הייתה גם היא באספקלריא שאינה מאירה, וגם הציווי על העקידה - היה בדרך זו של נבואה, ואותו מחזה נזקק לתרגומו ופתרונו של הנביא עצמו - אברהם. אם כן, הייתה זו "משימה אישית" התלויה על כתפיו, והוא יכול היה לפתור זאת בדרכים רבות - ובלבד שלא יהיה מוכרח לשחוט את בנו. יתירה מכך, הרי ה' אמר לו בעבר: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע". אך למעשה, אמת יש רק אחת! והפתרון האמיתי, אכן היה - לשחוט את יצחק בנו! אברהם בגדלותו, הסיר מעצמו את האינטרס האישי, ופתר את הנבואה - על ידי נפשו הזכה והבהירה, וחשף את המסר הקשה. זה היה ניסיון העקידה - שלא להיות משוחד כלל בהסבר החלום, ולבארו לאמיתו בצורה אובייקטיבית.

אברהם אבינו - מתגלה לעינינו כמי שעומד על המשמר, ונדרש לחקור - אחר האמת. ניסיון העקידה העמיד אותו מול שאלות וקונפליקטים קשים ומעורפלים. גדלותו של אברהם צמחה מתוך היכולת לפזר את הערפל, לחדור את מסך העשן, ולהפריח את הבלבול. הוא חתר באופן קבע בתוך תוכו - אחר האמת, ומצא אותה.

בכל דור ודור, וגם בדורנו, נדרש כל אדם להכריע - בינו לבין עצמו, את הדרך הנכונה והאמיתית בו עליו לבחור מתוך מגוון הדעות והאידאולוגיות, שפעמים לגודל הבלבול - נמצאים כולם בידי אנשי שם יראי אלוקים. ובכל זאת, עליך להתאמץ בפיזור "מסך העשן" על מנת לראות את התמונה המלאה בצורה ברורה. התמודדות זו - על פי דברינו, הוא בבואה של ניסיון העקידה, המוטל על כתפי כל אחד, באופן אישי: בעזרת הכלים שניתנו לך, מוטלת עליך המשימה - למצוא את האמת ולדבוק בה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר