חודש ניסן

ראש חודשים לגאולה // הרב מנחם ישראלי

הרי ראש השנה חגגנו כבר בתשרי, ולפי זה החודש הראשון בלוח השנה העברי הוא חודש תשרי, אז מנין שלפה לנו התורה את חודש ניסן כחודש הראשון? הרב ישראלי בטורו (יהדות)

1תגובות
(צילום: יוסי זליגר, פלאש 90)

השבת נוסף על פרשת השבוע, תזריע, נקרא גם פרשת החודש המסמן את תחילתו של חודש הניסים, ניסן. "ראשון הוא לכם לחודשי השנה".

אבל, שואל הילד הקטן, למה לסבך את הענינים? הרי ראש השנה חגגנו כבר בתשרי, ולפי זה החודש הראשון בלוח השנה העברי הוא חודש תשרי, אז מנין שלפה לנו התורה את חודש ניסן כחודש הראשון? או ליתר דיוק: אם חודש ניסן הוא החודש הראשון אז הבה נעשה גם ראש השנה עכשיו, ולפי זה תשרי הוא החודש השביעי.

ושמא תאמר, גם ניסן וגם תשרי, שניהם חודשים ראשונים, השנה העברית מקוצרת לה לששה חודשים בלבד. כלומר; כל ששה חודשים מתחילים שנה חדשה, זה ברור שלא, כי אם כן, היינו עכשיו אוחזים בשנת יא' אלפים תקנ"ד לבריאת העולם (ה'תשפ"ב × 2 = 11,564), וזה ברור לא נכון.

נמצאו שתי ברירות לפנינו, או שנאמר שתשרי הוא החודש השביעי, למרות שאנו חוגגים אז את "ראשית השנה", שזה בהחלט דבר מוזר, או שתשרי הוא גם חודש ראשון (בהיותו "ראשית השנה"), רק שעלינו להבין פרט "שולי" (במרכאות כפולות), וכי יש שני חודשים ראשונים בשנה אחת?

אכן שתי האפשרויות נכונות, הכל ענין של מבט.

כדי להבין זאת עלינו לשוב לשורשי הלוח שנה העברי, לוח השנה שלנו קצת/הרבה מוזר, וזה נעוץ בהיותנו עם קצת/הרבה מוזר וחריג בנוף העולמי - יהודים.

הבה נעשה סדר בדברים:

בגמרא (ראש השנה יא) יש מחלוקת מתי נברא העולם, "רבי אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, רבי יהושע אומר בניסן נברא העולם".

למרות שהתורה מכתירה את החודש ניסן בתואר "ראשון הוא לכם לחודשי השנה", ההלכה נפסקה כשיטת רבי אליעזר שחודש תשרי הוא הראשון לחוג בו את ראש השנה. כלומר: העולם נברא בכה' באלול, ויום השישי לבריאה, הוא יום בריאת האדם חל בא' תשרי.

אז למה התורה הכתירה את ניסן כ"ראש חודשים"?

שתי סיבות לדבר:

האחת ברורה ופשוטה, בחודש זה לפני 3,334 שנים נהיינו לעם, יצאנו ממצרים ובהמשך קיבלנו את התורה. בדרך כלל עמים נולדו והתפתחו בהדרגה, קין ילד את חנוך זה ילד את זה הוא נסע מקדם והקים שבט וההוא הקים חמולה ופלוני הלך להר שעיר וילדיו התרבו וכך נוצרו עמים ולשונות.

עם ישראל מתפתח בצורה חריגה, קודם כל 'עבדים' ועוד 'עבדים' ועוד 'עבדים', שום הגדרה לאומית לא יכולה לחול על עבדים. כל עבד הוא טפל ובטל לאדונו, אין חיבור מהותי בין עבד אחד לעבד של מישהו אחר. (כמו שאין כזה דבר 'עם האריות', 'עם הנמרים', וכן הלאה. כי אין חיבור ("קונקשן") בין החיות המרוחקות, כך עבדים הנתונים למרות אדוניהם).

ביום בהיר אחד, טו' בניסן ב' תמ"ח, יוצאים העבדים ממצרים והרי לנו "עם נולד". נולדנו בחודש ניסן, והוא ראש השנה שלנו (על דרך 'יום הולדת' שהוא כעין ראש השנה של כל יחיד ויחיד, ממנו נספרים שנות חייו. ועל דרך זה "גר שנתגייר כקטן שנולד" כך עם ישראל נולד בחודש ניסן).

הסיבה השניה נעוצה בתכלית הבריאה, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". עם ישראל נולד בצורה מוזרה ופלאית. החל מכך שהאמהות שרה רבקה ורחל, היו עקרות. כך אברהם היה בתחילה עקר. בהמשך סיפור לאה ורחל מוזר לחלוטין, הבריחה מלבן ההצלה מעשו הגאולה ממצרים בעשרת המכות, מכל זה ברור שיש השגחה מיוחדת על העם הזה, הוא תכלית הבריאה.

מכך המסקנה שעוד בטרם נברא העולם ב'חודש תשרי' (כדעת רבי אליעזר), היתה מחשבת הקב"ה להגיע אל תכלית הכוונה בבריאה "עם ישראל" "מתן תורה". "בראשית ברא אלוקים" אומרים חז"ל ב' ראשית ישראל והתורה, הם קדמו לעולם והם תכלית העולם.

מחשבתו זו של הקב"ה, פלאית היא ואלוקית, היא מעל העולם הטבעי והחומרי ואיננה מתחשבת בו. שם נעוצים ישראל ולכן במחשבה עלה לברוא את העולם בחודש ניסן, ניסי ניסים, חודש גאולי-אלוקי. אמנם בפועל העולם נברא במסלול טבעי וחומרי (תשרי) אך שורשו ותכליתו אלוקי-גאולי (ניסן).

מחלוקת נוספת יש בין רבי אליעזר ורבי יהושע (ראש השנה יא):
"רבי אליעזר אומר בניסן נגאלו אבותינו ממצרים (ועוד כמה ענינים המוזכרים בגמרא שם) בתשרי עתידין ליגאל".
"רבי יהושע אומר בניסן נגאלו ובניסן עתידים ליגאל"

מבאר הרבי מליובאוויטש את פשר הדברים כך:
רבי אליעזר בשמו נעוץ שם אלוקים, המסמל מדת הדין חודש תשרי אף הוא מסמל את ימי הדין (ראש השנה, יום כיפור). רבי אליעזר סובר (כמובא במסכת סנהדרין צז:) שהגאולה העתידה תבוא רק אם נחזור בתשובה, כאשר נהיה ראויים אז נגאל. לכן תולה רבי אליעזר את הגאולה בחודש תשרי המסמל את החזרה בתשובה (עשרת ימי תשובה) וקבלת עול מלכות שמים (בתקיעת שופר), וכפי שדייקנו בשמו א-לי עזר, אלוקים רק עוזר לנו אם אנחנו מתגייסים למשימה (שיטתו זו די מזכירה לנו את המינוח 'יתנו - יקבלו. לא יתנו - לא יקבלו'.

מיד מזדעק לעומתו רבי יהושע וטוען, לא ולא "בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל" כשם שגאולת מצרים היתה אלוקית ופלאית, ללא מגע יד אדם, וללא הכנה רוחנית מתאימה מצידנו (כמ"ש "ואת עירום ועריה" מן המצוות) כך הגאולה העתידה תהיה באופן ניסי. הרבי מדייק זאת גם בשמו של בעל המאמר רבי יהושע, בשמו טמון שם הוי' י-ה-ו מושיע, גאולה אלוקית מעל הטבע.

אז מה היה לנו?

שני ראשים לשנה, ראש השנה חומרי/טבעי לאנושות הכללית, בתשרי. ראש השנה אלוקי/ניסי לעם היהודי, בניסן.

ראש השנה לגאולה - א' ניסן - הוא ראש החודשים לחודשי השנה, הירח מסמל התחדשות מידי חודש בחודשו, עולה ויורדת מתרחבת ושוב נעלמת. כך אנו העם היהודים עולים ויורדים מתרבים ומתמעטים ושוב מתחדשים. עד ש… הנה הנה באה הגאולה, אז "הלבנה תאיר כאור החמה".

(הרבי מחבר את הרעיון הנפלא הזה לפרשתנו פ' תזריע, ע"פ דברי רש"י בתחילת פרשתנו "אשה כי תזריע וילדה זכר" אומר הרש"י "אשה מזרעת תחילה יולדת זכר". יעויין בליקוטי שיחות חלק א פ' תזריע, שם הרבי מסביר שהגאולה העתידה תכלול את שני השיטות רבי אליעזר ורבי יהושע שילוב שם אלוקים בשם הוי')

לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר.
ולע"נ כל הקדושים שנרצחו בשבוע האחרון רק בגלל היותם יהודים. הי"ד.


לתגובות והארות:
misraeli770@gmail.com

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
יפה מרשים ומגלה בקיאות רבה תודה פשוט מרתק
צחי

עוד בפרשת השבוע:

לא תקיפו

פרשת השבוע (אחרי-קדושים) עוסקת במצוות ‘לא תקיפו’ שיש להותיר פאת ראש ופאת זקן | מה שאל מרן האמרי-אמת מגור את ילדי תלמוד-תורה ‘עץ חיים’ ומה השיבו לו | והאם יש רמז לתירוצם של הילדים בתורה? (יהדות, פרשת-השבוע) 

|

נושא בפרשה

מצוות ערלה שבפרשתנו 'אחרי -קדושים' היא היסוד למנהג ישראל להכניס את הילד לעול תורה בדיוק בגיל שלוש | מה המקור למנהג וכיצד הוא קשור למצוות ערלה בפירות האילן | והיכן הרמז בפרשה לחגוג את ה'חלאקה' בקברו של רבי שמעון בר יוחאי? (יהדות ופרשת- השבוע)

|

פרשת השבוע | צפו

בשיעורו על פרשת השבוע - פרשת תזריע - מצורע, מסביר הרב אברהם יוסף שוורץ, מהי מטרת מריחת דם הקרבן והשמן על אוזנו של המצורע, וכיצד זה רלוונטי להיום שאין לנו בית מקדש? וגם, מדוע לא רוצעים את אוזנו של המצורע, כפי שרוצעים את אוזנו של העבד? | צפו (פרשת השבוע)

||
2
ש

קריאה נרגשת לציבור

שלוש יתומות נותרו לבדן בעולם, והגאון רבי אלחנן פרץ גאב"ד 'חוקת משפט' יוצא בהבטחה נדירה מאוד: "פתח הפתוח לצדקה – לא פתוח לרופא" • אחת היתומות לפני חתונה, ללא הורים שיתמכו (בארץ)

כיכר בשיתוף קופת העיר|מקודם

ממזרח וממערב

צבי יחזקאלי, הפרשן לענייני ערבים של 'חדשות i24', עוזב את ענייני איראן, החמאס והאיומים על מדינת ישראל ומגיש פינה מיוחדת ב'כיכר השבת' על פרשת השבוע • בפינתו מגלה יחזקאלי בתוך החושך של החדשות את אור התורה והיכן פרשת השבוע נוגעת בלב שלנו • צפו בפינה לפרשות תזריע מצורע (יהדות)

|

מגדלור לחיים

חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של מגדל העמק הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן, בפינתו "מגדלור לחיים" ב'כיכר השבת' עם מסר מיוחד מפרשת השבוע • והשבוע: פרשות תזריע מצורע (יהדות)

|

הפרשייה

מדי שבוע ב"כיכר השבת" במסגרת התוכנית 'דבר ראשון' הרב נפתלי וסרמן מגיש רעיון מיוחד על פרשת השבוע שיעוררו את הסעודה בשולחן השבת המפואר בביתכם • והשבוע: פרשות תזריע-מצורע (יהדות)

|

שאלות בפרשה

מה ההבדל בין טומאת אישה מבן לבת? מהי "צרעת" של היום ומהי "צרעת" מהתורה? וגם, כיצד יש להתמודד עם "לשון הרע דיגיטלי"? • הרב ישי וליס, מרצה ב'ערכים' עונה על כל השאלות של שוקי סלומון על פרשות תזריע-מצורע • צפו (יהדות)

|

הפרשה בפרסית

רוצים דבר תורה מיוחד לשולחן השבת בביתכם? • פרשת השבוע בפרסית מאת הרב שלמה זביחי, רב יהדות 'משהד' (איראן) ורב קהילת 'תפארת רפאל' • צפו בוורט לפרשות תזריע מצורע (פרשת שבוע)

|

פסיכולוגיה בפרשה

כיצד הפרשה מלמדת אותנו על הפסיכולוגיה של צמיחה, שינוי ואומץ להתחיל מחדש בחיינו המודרניים ומהם הצעדים הנכונים לעשות בכדי לצאת מ'איזור הנוחות'? כלים מדברי חכמנו ומהפסיכולוגיה המודרנית (יהדות)

|

"הללוהו במילים ועוגב"

אריה ברונר במסגרת פינתו השבועית, מדבר על ענייני השבוע ומתבל אותם בטעם הניגון, והפעם פרשת שמיני תשפ"ה בהתייחסות למנהגי האבלות בימי ספירת העומר (יהדות)

|