חידה לפרשת קדושים: מי אני?
א. "עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי".
ב. "בן של מלך מלכי המלכים".
ג. שתי התשובות נכונות.
ד. שתי התשובות נכונות, אבל…
היום - ב' אייר - יום הולדת של הרבי מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש, הרבי הרביעי בשושלת נשיאי חב"ד.
היה לו משפט חד ונוקב:
העולם סבור, שכאשר אי אפשר ללכת מלמטה - הולכים מלמעלה,
ואני אומר - לכתחילה מלמעלה! (ובמקור, באידיש: 'מלכתחילה אריבער').
משפט חביב זה נועד לשנות גישה, לשנות ראש.
שתי דרכים בעבודת ה', האחת היא בקטנות והשניה בגדלות.
היהודי מורכב מגוף ונשמה, עליו לטפל בגוף ולהעצים את הנשמה.
יכול יהודי לחיות את חייו בקטנות, "עפר אני בחיי" "מי אני ומה אני". זו שיטה.
אבל יהודי יכול לבחור בגדלות, "אני בן של מלך" אני אריה.
נקח לדוגמא את התחלת היום של יהודי, קימה בבוקר כמבואר בשולחן ערוך (אורח חיים סעיף א): יהודי קם בבוקר יתבונן שמלך מלכי המלכים ניצב עליו ("שויתי ה' לנגדי תמיד") ומיד "יתגבר כארי", "הוי עז כנמר . . גיבור כארי" אני אריה.
יכול היהודי לקום בבוקר מתוך גישה שונה, למה לישון כמו עצלן, יהיה לי מספיק זמן לישון בקבר..
שתי הדרכים הללו פוגשות אותנו בכל צומת בחיים, יש יהודי שבוחר לחיות חיי דחקות ויש יהודי שבוחר לחיות חיי רחבות. שתי הדרכים כשרות הן, אך זו דרך הקטנות והשניה דרך הגדלות "ואתהלך ברחבה כי מצותיך אהבתי".
מספרים על הרבי מהר"ש שנהג ליסוע במרכבה מפוארת, רתומה לארבעה סוסים. כלי המאכל שלו היו מזהב ועוד.
פעם ניגש אל הרבי המהר"ש חוכמלוג אחד ושאל, למה הרבי מתנהג בסגנון כזה מפואר?
ענה לו הרבי מהר"ש: וכי בשביל מי נברא הזהב? בשביל הגויים???
עם שתי השיטות הללו צעדו היהודים לאורך כל הדורות. היו צדיקים בקו הראשון, והיו בקו השני.
נקח לדוגמא את הרמב"ם "הנשר הגדול", הוא פותח את ספרו הגדול "היד החזקה" בפסוק "אז לא אבוש - בהביטי אל כל מצוותיך". כן, למרות שרדפו אותו הרבה צדיקים וחכמים (חכמי אשכנז ובבל ועוד) הוא לא התפעל, אינני מתבייש כי אני מבין את גודל ערכי וערך ספרי, הספר שכולל אתכל התורה כולה.
צדיקים רבים וטובים הלכו בקו של שפלות וקטנות, היו צדיקים - לדוגמא - שנכנסו לתוך ארון מתים כדי לחוש שפלות ולהזכיר לעצמם את יום המיתה כדי שיחזרו בתשובה. זוהי שיטה על פי תורה "שוב יום אחד לפני מיתתך", וכפי שלימדונו חז"ל כאשר היצר הרע מתגבר "יזכיר לו יום המיתה".
אבל אנחנו עומדים בדור הגאולה, ולכן הגיע הזמן שכל בני ישראל יעברו לשיטה השניה. אנחנו חוזרים בתשובה, יום אחד לפני הגאולה. אוטוטו בא משיח, ולכן עלינו להיות ראויים לקבל פניו.
נקח לדוגמא את ההתנהלות של מדינת ישראל מול אומות העולם: דרך אחת היא לשאול מה ביידן מרשה לנו (הפריץ מוושינגטון" כך כינה הרבי מליובאוויטש את הממשל האמריקאי), ועל פיו ישק כל דבר!
אבל בדור הגאולה, הדרך הראויה היא לשאול מה ה' דורש מאיתנו ולפי זה להתקדם, מי זה ביידן בכלל?
דרך הקטנות אומרת, בית הדין בהאג רוצה שנכניס סיוע הומניטרי לאוייבים שלנו, אם לא נבצע את רצונם נקבל צו מעצר בינלאומי... (היו תקופות בהיסטוריה שיהודים התחשבו בדעת הפריץ הגוי המלך וכו').
אבל אנחנו בדור הגאולה, ולכן הדרך הנכונה היא: סיוע לעזתיים מסכן את החיילים שלנו, ולכן זה אסור על פי תורה ועל פי כל כללי ההיגיון, ולכן מי זה בית הדין בהאג??? יש לנו אבא גדול בשמים, ובו אנו בוטחים!!!
תחזרו לחידה למעלה ותנסו לפענח את התשובה. התשובה היא כמובן אינדבדואלית ומאוד יכול להיות שהתשובה היא בשלבי מעבר.
והנה לנו תשובה נהדרת בפרשת השבוע "קדושים תהיו - כי קדוש אני".
יהודי, היה קדוש. למה? "כי קדוש אני".
מגיע יהודי וטוען, "עפר אני בחיי" יש לי נפש בהמית מגושמת, איך אהיה קדוש? עונה לו התורה הקדושה: "כי קדוש אני".
יהודי, אתה בן של מלך. הוא קדוש, גם אתה יכול להתקדש.
תורת החסידות מוסיפה הסבר נהדר לפסוק, "מלכתחילה אריבער":
שני אופנים לקרוא את המילים "קדושים תהיו".
א. "קדושים תהיו" בפקודה. היהודי הוא אדם גשמי בעולם מגושם, ליהודי הגשמי הזה יש מצוה להתקדש, לא להיות שקוע בחומר.
ב. אבל בדור הגאולה אנו יכולים לקרוא פסוק זה בתור קביעת עובדה, בתור חזון נבואי שהתורה מביטחה לנו "קדושים תהיו".
אכן כן, כל יהדי קדוש, וקדושתו תלך ותתרחב ותתגדל ותתגלה.
למה?
"כי קדוש אני" הקב"ה קדוש הוא, ובתוך כל יהודי שוכן לו ניצוץ אלוקי קדוש "חלק אלוק ממעל ממש". וסוף הניצוץ הזה לבעור ולדלוק, ולכלות כל הקוצים הקליפות והיצרים הרעים.
בסוף הניצוץ הזה ידלק, ואנחנו ממש בסוף "הנה הנה משיח בא".
לע"נ אבי מורי, ר' אליהו ב"ר אשר ז"ל.
לתגובות והארות: Misraeli770@gmail.com
שבת שלום.