היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, מגוננת על עמדת הכנסת מול בית המשפט המבקש להתערב בחקיקת חוק יסוד ומבהירה כי אין לכך מקום. זאת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שלא מייצגת את עמדת הממשלה, הסבורה כי צריך לפסול את צמצום עילת הסבירות.
בכתב התשובה של הכנסת לבג"ץ מתואר בהרחבה הליך כינון חוק היסוד המתקן שהתאפיין במחלוקת פוליטית, ציבורית ומשפטית וכן בדיונים ארוכים, בהשתתפות גורמים ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, מומחים מהאקדמיה וכן נציגי ציבור וחברה אזרחית.
כן מוצגת השתתפותם של חברי כנסת רבים, כאשר חלקם הביעו התנגדות עזה לנוסח הצעת החוק ולהליך הכינון, וזאת לצד רוב חברי הכנסת שתמכו בנוסח חוק היסוד כפי שהתקבל בוועדה ובמליאה.
מוצגת בהרחבה העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, שהציף בהרחבה סוגיות רבות בדיון וקשיים שעולים מנוסח ההצעה. בתוך כך, מתוארת המחלוקת העזה הפוליטית, הציבורית והמשפטית כפי שהתבטאה בדיוני הוועדה ומחוצה להם.
על אף שלעמדת היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, ההסדר כפי שכונן בחוק היסוד המתקן מעורר שאלות שונות ומורכבות רבה שלא תמיד קיבלה מענה שלם בנוסח, בכתב התשובה מובאות טענות להוכחות תוקפו של חוק היסוד, בהתאם לחובתו של הייעוץ המשפטי לכנסת על פי חוק הכנסת.
באשר להתערבות בחוקי יסוד, הכנסת חוזרת על עמדתה המסורתית כי בהעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק-יסוד, אין מקום לעריכת ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד אשר התקבלה על ידי הכנסת בכובעה כרשות מכוננת.
0 תגובות