א. גורביץ

כשהיא חזרה הביתה, היא אפילו לא בכתה. היא לא סיפרה, היא לא ידעה. באמצע הלילה היא באה אלי למיטה, עיניה חלולות, והיא סיפרה לי. יצאנו לרחוב, היא ואני ובעלי, בשעות הקטנות של הלילה השחור. שם, בזירה הארורה הזו, נותרה הילדות, מדממת, פצועה, אבודה. אף אחד לא שמע את זעקתה (מודעות)