שבי דרוק


אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק י"ג

משהו בה משך את נטלי ומבלי דעת בדיוק מדוע מצאה את עצמה צועדת גם ביום המחרת לכיוון הספסל ההוא, מקווה לפגוש אותה שוב

16
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק י"ב

נטלי הזדעזעה כולה. השאלה נחתה עליה ללא כל הכנה מוקדמת, מאיימת למוטט את חומת ההגנה השברירית שלה

3
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק י"א

הדרמה נמשכת: אלמלא הגנבנו אותה, הייתה מבלה את כל ימיה בבית יתומים עלוב. ילדה בלי שם. ללא עבר ללא עתיד. יום יבוא ונספר

3
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק י´

כאב ההכרה היכה בה. האומנם, כה אנוכית אני, אגוצנטרית? מרוכזת רק ברצונות ובצרכים שלי ולא מסוגלת לתת מקום מרכזי לאף אחד

1
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק ט´

השבוע באסופית: "את מתוקה, מתוקה", לחשה לה, "לא חשוב למי את דומה. ואני כבר מחכה, כל כך מחכה שתגיעי הביתה.."

2
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק ח´

"אני רוצה אותה", צעקה בקול צרוד, "עכשיו תביאו לי אותה!" "שקט שקט גברת", היסתה אותה האחות

8
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק ז´

אנה הביטה בו במבט מיוסר וזועף, במוחה התערפלו אי אלו מחשבות לא ברורות אודות גילו המתקדם של הרופא שנותן כנראה את אותותיו על שיקול דעתו המקצועי, כשלפתע קלטה זיק של משובה בזוית עינו

3
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק ו´

כמה תשמח נטלי, וכמה תשמחנה הן, לשמח את חברתן האהובה, הנערצת כמעט. הטילה עצמה לקדחתנות של הכנות. עליה למהר

4
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק ה´

"אמא, תקטפי לי את הירח. הוא עגול היום, ולבן, ויפה כל כך". עיניה של נטלי נעצמו כמעט. "גם אותו אביא לך, יקירה, גם אותו"

2
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק ד´

כאוחז בזכוכית דקיקה נטל מיכאל את התינוקת אל בין זרועותיו, התבונן בה בשימת לב מרובה, אחר נפלטה אנחה ארוכה מפיו.

4
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק ג'

נורות החשמל הצהובות היו עמומות משהו, חיוורות. תחתיהן נתלו אלפי שמשות בתקרת החדר, רסיסי אור התנפצו כמו שברי קריסטל

1
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק ב´

בבית אחד מתייסרת אישה בגין התינוק שלא תזכה להביא לאוויר העולם, ובקצה הרחוב מתכחשות נשים לתפקידן, לאושרן עלי אדמות, וללא כל יסורי מצפון שולחות את פרי בטנן לחיים רצופי יסורים, נדידה מבית יתומים אחד למשנהו, זרות וניכור…

2
| שבי דרוק |

אסופית ● סיפור בהמשכים, פרק א´

כמו פושע מועד לפני קריאת פסק הדין, עלתה במוחה מחשבה עגומה. כך ודאי מרגיש גנב או רוצח עם תום המשפט, כאשר נותרו אך מספר דקות לפני שהשופט יקרא את פסק הדין. פרק א' בסדרת הסיפור בהמשכים. מיוחד ל'כיכר השבת'

1
| שבי דרוק |

חדש: אסופית - סיפור שבועי בהמשכים

שוב גאה בה אותו דחף עצום, לנטוש את עמדת התצפית מהחלון, ולהמלט, להמלט, למחוק תקופה איומה זו מחייה ולהתחיל מחדש, בדיוק כפי שפתיתי השלג היורדים, מוחקים, וחוזרים ומוחקים את פסיעות הנעליים וסימני המכוניות הפוגמים במעטה הלבן, הנפלא הזה

1
| שבי דרוק |

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר