כשהאדם חוטא במחשבה, אזי הוא חוטא בחלק הנעלה שבו, ב"אדם" שבו. החטא חמור הרבה יותר. לא דומה מי שמעביד עבד, למי שמעביד את בן המלך. בהרהוריו, משתמש האדם בחלקיו הגבוהים והפנימיים. הכשלון הוא ביסוד, בשורש, ועל כן, הוא קשה ממעשה העבירה, שלשמו משתמש האדם בחלקיו החיצוניים והנמוכים
כשהתעורר היה כבר דור חדש בעולם. בני אותו דור לא הכירו אותו ולא זיהו אותו. וחוני הצדיק הולך ואומר בכל מקום: "אני חוני!". והאנשים לא האמינו. הרי מעולם לא היה דבר כזה שמישהו נרדם לשבעים שנה, ופתאום בא ומכריז שזה הוא. "אדם יישן שבעים שנה?" התפלאו. סיפור לשבת פרשת תצווה
תחשבו לרגע אילו כל המפלגות המאמינות בדבר השם היו מתאגדות יחד למפלגה אחת, כמה ציבור היה הדבר סוחף נוכח קידוש השם העצום שהיה דבר זה גורם. האם אז לא היינו מגיעים למצב שבו המפלגה החזקה ביותר מורכבת משומרי תורה ומצווה? ● מבט מעמיק על מצוות מחצית השקל המכוונת לשלמות
פרשת יתרו: עם אור הבוקר, שבקה הציפור חיים. בשעה שהגיע בעל הבית לחדרו, כבר היה הענין ברור. צוארה מתוח לאחור, עיניה עצומות ונוצותיה שמוטות. הצטער העשיר עד מאוד. בחישוביו גילה כי תענוג מפוקפק זה כבר עלה לו לא מעט. בצער מלווה בכעס, נטל את הציפור מן הכלוב וזרק אותה מן החלון החוצה
או-אז התעשת האיש, תפס את עצמו בטעותו. מיהר בחפזה לעלות בגרם המדרגות וסייע והרים את החולה העיוור המסכן. ואחר מיהר להפליג לדרכו ● אתם הצלתם את חיי!. האם לא שמעת? ניצלתי מתאונת הרכבת הקטלנית של אמש. הרכבת שהפסדתי, הרוויחה את חיי". ח' יקר בסיפור מרתק לשבת, מהחיים (יהדות)
אחר כך נטלו כולם ידיהם ואכלו את מעט המזון שהביא עמו המוהל על מנת לקיים סעודת מצווה. כשהגיעו לברכת המזון לפסוק "הרחמן הוא ישלח לנו את אליהו הנביא..." נעלם הקבצן לפתע פתאום. כולם הביטו סביבם ולא האמינו. ר' יוסף המוהל יצא החוצה והסתכל סביבו אך הקבצן נעלם ואיננו.
פרשת ויחי: הרבי התבונן בו ממושכות ושאלו: אתה יודע למה נבראו לאדם – הורים? התחייך האיש, נו בוודאי. איך אפשר אחרת?! מה, היינו גדלים על עצים? אפשר אחרת! השיב הרבי. עובדה, אדם הראשון, לא נולד. הוא יציר כפיו של האלקים. ככה?!! התפעל האיש. אז למה באמת יש לבן אדם הורים? העיז ושאל. השיב לו הרבי: "כדי שתהיה לכל אחד ה-ז-ד-מ-נ-ו-ת לקיים מצוות כיבוד הורים!! - - -
פרשת מקץ: תארו לעצמכם שגלעד שליט היה פוגש בתקופת שביו אדם בעל השפעה על ראשי החמאס שר"י, האם הוא לא היה מנסה לבקש רחמים? מצבו של יוסף היה מורכב מאוד במובנים רבים. אף אחד לא דאג לו שם, הוא לא זכה ל"צעדות" למענו, את קריאות ה"הצילו" שלו אף אחד לא שמע והשמיע.