בשנים האחרונות, נדמה שהמושגים 'אקטיביזם' ו'שמרנות' הפכו מכלי עבודה משפטיים לכלי נשק בשיח הפוליטי. בכל פעם שבג"ץ פוסל חוק, או שהממשלה מקדמת רפורמה, האוויר מתמלא בהאשמות על 'דיקטטורה שיפוטית' מזה ו'קץ הדמוקרטיה' מזה. אך בתוך הרעש הגדול, נשכחה השאלה היסודית: על מה אנחנו בעצם מתווכחים כשאנחנו מדברים על פרשנות החוק? (חוק ומשפט, פוליטי)
