יום אידם

המונח שבו משתמשים פלגים קנאים בציבור החרדי לציון יום העצמאות של מדינת ישראל, המבטא התנגדות אידיאולוגית למדינה הציונית

יום אידם הוא כינוי גנאי המשמש בקרב פלגים קנאים בציבור החרדי לציון יום העצמאות של מדינת ישראל. המונח משלב את המילה "יום" עם "אידם" - ביטוי ארמי המופיע בתלמוד ובספרות חז"ל, המתייחס לאבדן, חורבן או אסון. השימוש במונח זה משקף עמדה אידיאולוגית קיצונית המתנגדת לעצם קיומה של המדינה הציונית ורואה בהקמתה אירוע שלילי.

המונח נפוץ בעיקר בקרב קבוצות חרדיות קנאיות, כגון העדה החרדית בירושלים וחוגים הקשורים לנטורי קרתא, המתנגדים באופן עקרוני לציונות ולמדינת ישראל. בקרב קבוצות אלו, יום העצמאות אינו נחגג כיום שמחה אלא נתפס כיום של צער ואבל על מה שהם רואים כסטייה מהדרך הדתית המסורתית. חלק מהקבוצות הללו אף קובעות תענית ביום זה או מקיימות אירועי אבל.

השימוש במונח "יום אידם" מבטא את ההתנגדות העמוקה של פלגים אלו לאידיאולוגיה הציונית ולמדינה החילונית. לדעתם, הקמת מדינה יהודית לפני ביאת המשיח מהווה מרד בגזירה האלוהית ופגיעה בערכי היהדות המסורתית. עמדה זו שונה באופן מהותי מעמדת רוב הציבור החרדי בישראל, שאמנם אינו ציוני באופיו אך מקבל את קיומה של המדינה ומשתתף במוסדותיה.

המונח משקף את הפילוג העמוק בחברה הישראלית בסוגיות של זהות לאומית, דת ומדינה. בעוד שרוב האוכלוסייה בישראל חוגגת את יום העצמאות כיום חג לאומי, קבוצות קנאיות אלו רואות בו יום של צער. השימוש בביטוי זה מדגיש את הפער התרבותי והאידיאולוגי בין הזרמים השונים בחברה הישראלית.

חשוב לציין כי השימוש במונח "יום אידם" מוגבל לפלגים קיצוניים בלבד ואינו מייצג את עמדת הציבור החרדי כולו. רוב הציבור החרדי בישראל, כולל מפלגות חרדיות גדולות כמו ש"ס ויהדות התורה, אינו משתמש במונח זה ומקיים יחסים פרגמטיים עם מוסדות המדינה, גם אם אינו חוגג את יום העצמאות באופן פעיל.