השליטה בעולם, ובעולם העבודה בפרט, נמצאת בידי הגברים. גם בעידן הפמיניזם והשוויון אישה שעושה קריירה רואה סביבה בעיקר גברים. איך לנהל משא ומתן בסביבה כזאת? מותר להפגין רגשות? מה לעשות וממה להימנע? דינה פלר מגישה את המדריך לאישה בחדר ישיבות: עשי ואל תעשי
"הגדירי את המטרות שלך, רשמי את כל השלבים, הקפידי על משמעת עצמית ואל תסטי מהדרך. לאט ובנחישות התקדמי לעבר היעד". כמה נכון- ככה בלתי ישים. אם גם את לא מסוגלת לעמוד בתכנית מסודרת ולנוע בעקביות לעבר מטרה מסוימת, אז איך ניתן לתכנן את היום מבלי לתכנן כלום?
השאלה הגורלית הזו מעסיקה נשים רבות עד היום: להשאר בבית ולהתמסר לגידול הילדים, או לצאת לעולם העבודה ולפתח קריירה? אצל נשים חרדיות סימן השאלה הזה גדל ובולט עוד יותר, כשרבים מהגברים בוחרים בחיים של לימוד ועול הפרנסה מוטל על האישה. איך מחליטים מה קודם למה?