
בזמן שמנהיגי מדינות ה־G7 התכנסו בקנדה לדון באיראן, אוקראינה, וביטחון גלובלי – סערה פוליטית מקבילה מתחוללת בלב הימין האמריקני: עימות חסר תקדים בין נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, לבין מגיש-העל השמרני טאקר קרלסון, לשעבר כוכב רשת פוקס ניוז. הוויכוח סובב סביב מהות מדיניות החוץ של ארצות הברית, ובעיקר – פרשנות מנוגדת לסיסמה שטראמפ עצמו טבע: "אמריקה תחילה".
העימות פרץ לאחר התקיפות הישראליות האחרונות באיראן. קרלסון טען כי טראמפ "בגד בעקרון אמריקה תחילה", בכך שגיבה פעולות צבאיות שעלולות לגרור את ארצות הברית למלחמה שאינה שלה. "זה לא אמריקה תחילה – זו ישראל תחילה", אמר קרלסון בתוכניתו המשודרת ברשת X (טוויטר לשעבר), והאשים את טראמפ בכך שהוא "פועל לפי אינטרסים של ממשלות זרות".
טראמפ, ששהה באותה עת בפסגת G7, לא נותר חייב. במסיבת עיתונאים אמר: "אני לא יודע מה ד"ר קרלסון אומר. תנו לו להשיג רשת טלוויזיה, ואז שידבר – אולי מישהו יקשיב לו", וכעבור שעות פרסם פוסט ב־Truth Social ובו כינה את קרלסון "kooky" – משוגע. "אני זה שהפכתי את אמריקה תחילה למדיניות רשמית, ואני זה שקובע מה זה אומר", כתב טראמפ. "להגן על ישראל מפני נשק גרעיני איראני – זה גם להגן על אמריקה. לא נפקיר את העולם לידיים של משטר רצחני".
קרלסון, שהיה בעבר מהמקורבים לטראמפ ואף שימש לו יועץ בלתי-רשמי, מגלם כיום את קול הבדלנות הקיצונית. לדבריו, ארה"ב אינה צריכה לשלם בדם וכסף עבור בעלות ברית, במיוחד כאשר הדבר מסכן אותה ישירות. "לאף אמריקני לא אכפת ממלחמה בין ישראל לאיראן", אמר לאחרונה. "אבל הם כן ישלמו עליה – בביטחון האישי שלהם ובחובות".
לקרלסון יש קבלות ציבוריות מרשימות: הוא הגיש במשך שש שנים את התוכנית "Tucker Carlson Tonight" ברשת פוקס ניוז, והוביל אותה לשיאי רייטינג חסרי תקדים – למעלה מ־4.3 מיליון צופים מדי ערב ב־2020, מה שהפך אותו לאיש התקשורת החזק בימין האמריקני. אולם ב־2023 פוטר מתפקידו לאחר תביעת דיבה מצד חברת "דומיניון", שבה נחשף כי קרלסון לא האמין בטענות לזיופים בבחירות – אך בחר לא לסתור אותן בפומבי כדי לא לאבד את אמון צופיו ותומכי טראמפ.
מאז עזיבתו את פוקס ניוז, עבר לשדר תוכניות עצמאיות ברשת X, והוא עדיין נחשב לדמות בעלת השפעה אדירה – בעיקר על פלג בימין הרפובליקני הדוגל בבדלנות מוצהרת, התנגדות לסיוע חוץ, והתרחקות ממעורבות צבאית, ובפרט במזרח התיכון.
הביקורת של קרלסון כלפי ישראל אינה חדשה – הוא הזהיר מפני "מלחמה גרעינית שתפרוץ בגלל ירושלים", טען ש"ישראל מבצעת פשעי מלחמה", ואף הציע לנתק כל סיוע בטענה שזה מנוגד לאינטרס האמריקני. בעקבות זאת, נטען כלפיו שהוא מייצג גישה אנטי-ציונית ואף אנטישמית במסווה של בדלנות. תומכיו טוענים שהוא פשוט עקבי בעמדה עקרונית – אמריקה לא צריכה להילחם למען אף אחד.
המחלוקת בין השניים חורגת מהתנגשות אישית – היא מסמנת קו שבר עמוק במחנה טראמפ עצמו. חברת הקונגרס מרג'ורי טיילור גרין, מבעלות בריתו הבולטות לשעבר, הודיעה כי היא נוטה לתמוך דווקא בקרלסון: "תנועת MAGA לעולם לא הייתה בעד להילחם מלחמות של אחרים. זה בניגוד לאמריקה תחילה".
לפי סקרי עומק, כ־72% ממצביעי טראמפ תומכים בתקיפות באיראן אם יהיה בכך צורך. אך המספרים אינם משקפים את עומק המחלוקת האידיאולוגית – ואת הפוטנציאל לקרע מתמשך בתוך הימין השמרני, במיוחד אם קרלסון יבחר להציב אלטרנטיבה לטראמפ גם בזירה הפוליטית.
0 תגובות