הדו"ח הפנימי חושף: המצב הקשה של התלמידים היהודים באוניברסיטת קולומביה

המסמך, המשתרע על פני 70 עמודים, קובע כי ההחלטה של ה-AAUP מאוגוסט 2024 לאפשר חרמות אקדמיים מהווה פגיעה בחופש האקדמי, ומדגיש כי תנועת החרם המשמעותית היחידה במאה ה-21 מכוונת כלפי המדינה היהודית.

​חברי הוועדה התריעו מפני מחסור בולט בקורסים אקדמיים העוסקים במזרח התיכון אשר אינם שוללים את הלגיטימיות של הציונות וישראל.

על פי הדו"ח, קיים חוסר במומחיות בקרב הסגל הבכיר בתחומי ההיסטוריה והפוליטיקה של האזור שאינה מחזיקה בעמדות אנטי-ציוניות מובהקות.

ההמלצה המרכזית לטיפול בבעיה זו היא הקמת תקנים חדשים ומינוי ראשי מחלקות בכירים כדי לאזן את תמונת המצב האקדמית.

כמו כן, הומלץ לאוניברסיטה לקדם במהירות האפשרית את התוכנית לפתיחת מרכז גלובלי בתל אביב, תוך הדגשה כי קריאות לחרם על השותפות עם אוניברסיטת תל אביב מנוגדות לרוח האקדמיה.

​במישור הסטודנטיאלי, הדו"ח חושף עדויות של סטודנטים יהודים וישראלים על הערות עוינות ואנטישמיות שנשמעו מצד מרצים בקורסים שאינם קשורים כלל לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

באחד המקרים צוטט מרצה שטען כי בנימין זאב הרצל היה אנטישמי וכי יהודים ממוצא מזרח אירופי אינם יהודים אמיתיים. הדו"ח קובע כי אסור שתתקיים "אורתודוקסיה" רעיונית בקמפוס, וכי ההגנות המוענקות לקבוצות מיעוט אחרות – כגון שחורים, והיספנים – חייבות לחול באופן שווה גם על הקהילה היהודית והישראלית.

​עוד נקבע בדו"ח כי שיבוש מהלך תקין של שיעורים מהווה הפרה חמורה של נהלי האוניברסיטה, וכי אין להפעיל לחץ על סטודנטים להשתתף בהפגנות. לצד זאת, הובהר כי חופש הביטוי מאפשר ביקורת על ממשלות וארגונים, כולל ממשלת ישראל, חמאס והאו"ם.

​נשיאת האוניברסיטה בפועל, קלייר שיפמן, בירכה על פרסום הממצאים וציינה כי המוסד נמצא כעת במקום טוב יותר מאשר בעבר, אף שנותרה עוד עבודה רבה לביצוע. הדו"ח מסכם תקופה מורכבת בתולדות האוניברסיטה, שבה לומדים כיום למעלה מ-200 סטודנטים ישראלים, מספר המוערך כגבוה ביותר מבין כל מוסדות ליגת הקיסוס.

אוניברסיטת קולומביה זכורה היטב מימי המלחמה בעקבות הפגנות אנטי-ישראליות שגלשו לאנטישמיות ואף לאלימות כלפי סטודנטים יהודים.

התופעה שחזרה על עצמה באוניברסיטאות נוספות כגון הרווארד, הפכה לנושא מרכזי במלחמתו של הנשיא טראמפ נגד אנטישמיות במוסדות החינוך היוקרתיים של ארה"ב.