מאחורי ההצלחה עומדת תוכנית ייחודית לסטודנטים מהחברה החרדית, אותה מלווה המרצה הבכיר אלי פאר, מהשמות המובילים בארץ בתחום החשבונאות.
"השגת מדליה היא הישג אדיר- ולמעטים בלבד יש את היכולת לכך"
אלי פאר, שזכה להוביל את שניהם בין כותלי הקמפוס, מסביר:
הרב מוטקה בלוי בראיון חריף: "הצבא התנתק מאתנו - אנחנו לא משתפים פעולה" | צפו
"יחיאל ועמיחי הינם תלמידי ישיבה אשר הגיעו לקריה האקדמית אונו ללא לימודי ליבה. ללא ספק, השילוב של התוכנית המיוחדת בקריה לחברה החרדית, התמיכה, היחס האישי, כוח הרצון הראוי לשבח של הסטודנטים, הדבקות במטרה והכישרון האישי – כל אלו הובילו את יחיאל ועמיחי להישג זה."
לדבריו, הבחינות הסופיות של מועצת רואי החשבון נחשבות לקשות במיוחד, ודורשות ארבעה חודשי למידה מרוכזים, כשיותר מ־1,000 נבחנים מכל מגזרי האוכלוסייה מתמודדים עליהן מדי שנה.
"במכינה הבנתי פתאום שאני טוב במתמטיקה"
גם המצטיינים עצמם לא תיארו את העתיד הזה כשנרשמו למכינה:
"במכינה אתה מתחיל לזהות במה אתה טוב", מספר עמיחי היאט.
"אני, למשל, חשבתי ללכת בכלל למשפטים - אבל גיליתי פתאום שאני חזק במתמטיקה. זה היה מפתיע, לא ידעתי את זה על עצמי בכלל".
יחיאל טאובר מוסיף: "אמרו לי שחשבונאות זה תחום סיזיפי יותר ממשפטים – אבל ברגע שגיליתי שאני טוב בזה, החלטתי שאני הולך על זה. המכינה באונו נתנה לי את הבסיס, והתוכנית נתנה לי את הדרך".
מה מיוחד כל כך בתוכנית?
אלי פאר:
"בית הספר לחשבונאות, כלכלה וניהול כספים בקריה האקדמית אונו הפך לגאוות הקריה. שנה אחר שנה הבוגרים החרדים והבוגרות החרדיות מגיעים להישגים מרשימים, הן מבחינת אחוזי המעבר והן מבחינת הציונים עצמם."
"רוב הסטודנטים מגיעים ללא לימודי ליבה, אך מגיעים עם יכולת חשיבה, ביקורת וניתוח. קיימת מכינה מיוחדת המשלימה את הפערים. התוכנית כוללת גם לימודים בתחומי העסקים, המשפט, מיסים, טכנולוגיה ועוד – עם הרבה שעות תרגול והנגשה תיאורטית, כולל קורסי חזרה ומרתונים לקראת בחינות הלשכה – ללא תשלום נוסף".
חרדי, ישיבתי – ורואה חשבון. איך משלבים?
שני הבוגרים, יש לציין, לא ויתרו על אורח החיים החרדי. טאובר מספר:
"אני לומד חצי יום בישיבה, חצי יום באקדמיה. דווקא כשאתה מנצל את הזמן עד הסוף, אתה משקיע יותר בכל מטרה. גם בעבודה, גם בלימוד וגם בלימודים עצמם".
היאט מוסיף: "כשאתה הולך על משהו באמת, ברצינות, אתה מגלה שגם הסביבה מעריכה אותך. בהתחלה אולי מתלוצצים, אבל אחר כך מתייעצים. לפעמים אפילו מקנאים".
מה קורה אחרי?
לאחר התואר – השמים הם הגבול. היאט עובד כיום במשרד ייעוץ כלכלי-חשבונאי של פרופ' חיים אסייג בתל אביב, במסגרתו כותבים חוות דעת לרשויות ולבתי משפט. טאובר משמש היום מנהל כספים בקבוצת נדל"ן גדולה המשווקת כ־3,000 יחידות דיור בכל רחבי הארץ.
"המקצוע הזה הוא עולם ומלואו. אפשר לעבוד כרואה חשבון, מנהל כספים, יועץ עסקי או כלכלי, להשתלב בבנקים, במשרד האוצר ועוד. זה פותח המון דלתות", הם אומרים.
והאם זה שווה את ההשקעה?
העלות הממוצעת של הלימודים נאמדת בכ־80–100 אלף שקלים, על פני ארבע שנים, אך קיימות מלגות רבות לזכאים – בעיקר למשפחות עם ילדים.
אבל גם מעבר לעלות:
"הלימודים בקריה האקדמית נועדו לא רק לצורך קבלת תואר אקדמי ולא רק לצורך ההצלחה בבחינות מועצת רואי חשבון בישראל", מסביר פאר. "אלא ובעיקר להכנה לחיים המקצועיים. לנו כמרצים חשוב להקנות את הידע הפרקטי והעקרונות המוסריים והעסקיים הנדרשים. לא פחות חשוב – לחשוב ביקורתית, להבין ולא רק לשנן".
"אם לא תנסה – לא תדע"
למי שחושב שאינו מתאים, פאר מציע זווית אחרת:
"אני יכול לומר בבטחה כי יש לסטודנטים החרדים יכולות גבוהות ביותר. כל בחור או בחורה מהחברה החרדית יכולים ללמוד ראיית חשבון אם הם מוכנים להקדיש לכך את הזמן הראוי. אני ממליץ לנסות – כי הרי אין דבר העומד בפני הרצון. ואם לא תנסו – לא תדעו".
"תחושת הצלחה שאי אפשר לתאר"
בתור מי שמכיר את הדרך הזו גם בעצמו, פאר מסיים בנימה אישית:
"גם אני בצעירותי חוויתי את המתחים וההתרגשות לפני בחינות המועצה. הצלחת הסטודנטים חשובה לי ביותר. קשה לתאר את תחושת הסיפוק והאושר כאשר הסטודנטים מגיעים להישגים כאלו, על אחת כמה וכמה סטודנטים שנקודת הפתיחה שלהם הייתה כה שונה. זו תחושה עילאית".
0 תגובות