בשבועות האחרונים חושף העיתונאי ידידיה אפשטיין, מחדל ששובר את תחושת הביטחון במקומות המרכזיים ביותר בישראל – כשמאבטחים בעלי עבר בעייתי וחיבור ישיר לאירועים פליליים וטרוריסטיים מצליחים להשתחל בקלות לתפקידים קריטיים. אפשטיין, התראיין לתוכנית דבר ראשון.
"בראש שלי יש אלפיים חמש מאות תיקיות של פרצופים," מספר אפשטיין על יכולתו לזהות דמויות מרכזיות מתוך תיעוד ברשתות. בזכות גלישה מעמיקה ברשת, הוא מצליח לאתר דמויות חשודות, לקשר בין פרופילים ברשת למציאות בשטח ולדווח למשטרה.
אך לטענתו שוק העבודה של חברות האבטחה יחסית פרוץ, ואולי שלא באשמתם כי לא תמיד ניתן לחשוף הכל בבדיקה רגילה.
אפשטיין מספר: "לקחו צעירים ממזרח ירושלים, חלקם תועדו כשהם משתמשים בנשק ואף מסיתים לאלימות, מוותרים על כל בדיקה מעמיקה", הוא מגולל ומוסיף כך, בקלות בלתי נתפסת, מאבטח שמעלה תכנים מסכני חיים לרשת, ממשיך לאייש עמדות שמירה באירועים רגישים ואולמות גדולים. לא מדובר במחדל חד-פעמי – זוהי שיטה רחבה, שבה חסרי מיומנות או עבר פלילי מתועד זוכים לסטטוס "שומר" אך בפועל יכולים להיות סכנה ממשית.
למרות שמאות דיווחים מגיעים לידיהם של הגורמים האחראיים, לא אחת הגורמים מעכבים את הטיפול. אפשטיין מדווח: "העברתי עשרות תיקים, לפעמים שבעים חומרים על אדם, ירי בנשק, הסתה, וכל מה שצריך – ועדיין משוחרר למחרת." מסתבר שהבירוקרטיה כמו בירוקרטיה פוגעת בטיפול היעיל והמהיר, כמו גם ההתנהלות הממסדית, שסוללות את הדרך לשחרור יחסית מיידי והמשך העסקה בתפקידים רגישים, בעוד האיום נותר ממשי.
הצורך בכוח אדם זול, הלחץ מצד ארגוני האבטחה לעמוד בתקנות וריבוי האירועים יוצרים משבר אמון. חברת האבטחה מביאה מאבטחים לפי כמות ולא לפי איכות. "אף אחד לא בודק ברצינות, כל עוד הם ברי השגה, מגייסים," מזהיר אפשטיין.
בנוסף, אפשטיין מספר על פעילותו השוטפת במניעת כניסה של שב"חים לגבולות ישראל. לטענתו, יש הרבה הסכמה שבשתיקה או עצימת עין מצד הרשויות השונות. כך זה נראה בשטח.
בסופו של יום, גם כשהמאמצים גדולים והמערכות פועלות, מתברר כי "אם ה' לא ישמור עיר – שוא שקד שומר". בסוגיות ביטחון כה רגישות, נדרשים לא רק פיקוח וקפדנות, אלא גם אמונה ותחושת שליחות – כי הביטחון האמיתי מתחיל קודם כל למעלה.
0 תגובות