אאא

בחודש הרמדאן החל בימים אלו אצל המוסלמים, כל יום, בשעות אחר הצהריים, הופכים חלק מרחובותיהם הראשיים של שכונות מזרח ירושלים לשוק מזון אחד ענקי תוסס ושוקק. הירקנים מוציאים סחורות לרחוב, המסעדות הסגורות בשעות הצום - במהלך היום - פותחות לקראת ערב דוכנים למזון מוכן, ואנשים נושאים סלים עמוסים מסתובבים בכל פינה.

המאפיות פועלות בקצב מוגבר כדי לספק את הדרישה, מאחר ובשל הצום הן מתחילות את יום העבודה מאוחר. חוץ מהבייגלה והפיתות הוותיקות והמוכרות, ישנו סוג לחם נוסף הייחודי לחג המוסלמי: הם קוראים לזה 'מיג'דל', מילה שפירושה בערבית הוא צמה או לחם קלוע, אבל למעשה הוא נראה די זהה למאפה הנמכר מדי ערב שבת בכל מכולת ומאפייה יהודיים על פני הגלובוס: חלות.

בעליה של מאפייה בשכונת א־טור מספר לעיתון הארץ, כי "ברמדאן, בגלל שאנשים צמים הם אוהבים כל מיני סוגים של לחמים".

"זה לא חלה מתוקה כמו אצלכם", מתעקש האופה הערבי, "זה כמו הבצק של הלחם הפרוס. כולם עושים אותו. להערכתי, בכל יום בחודש הרמדאן נמכרות מאות חלות שכאלו בכל דוכן ובכל מאפייה בעיר".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

החלות הללו נמכרות רק במזרח ירושלים ובכפר אבו גוש, ורוב התושבים הערבים בשאר הארץ מכנים אותן "חובז אליהוד", לחם היהודים.

הכל התחיל, מציין 'הארץ', באינתיפאדה הראשונה, ב–1987. עד אז סיפקה מאפיית אנג'ל, המאפייה הגדולה של מערב ירושלים, לחמים גם לחלק גדול מחנויות מזרח העיר, לרבות חלות בימי שישי, ואלו זכו לפופולריות רבה. עם פרוץ האינתיפאדה ולאחר שכמה משאיות של החברה הותקפו באבנים, הופסקה אספקת הלחמים מאנג'ל. אך האוכלוסייה המקומית המשיכה לדרוש את החלה היהודית והמאפיות הערביות החלו לאפות באופן קבוע חלות קלועות עד שלעתים נדמה כי הן תמיד היו חלק ממסורת החג המוסלמי.

מעניין לציין, כי החלה אינה המאפה היהודי היחיד שזוכה לפופולריות בקרב התושבים הפלסטינים של העיר: בפסח משפחות פלסטיניות רבות קונות מצות ובחלק גדול מהמאפיות הפלסטיניות בעיר ניתן להשיג בקלות סופגניות בחודש כסליו.