אאא

המנוחה הלכה לעולמה לפני כחמש שנים, כשהיא אלמנה, והותירה אחריה בת ובן, תושבי ארצות הברית. זמן קצר לאחר פטירתה, ביקשה הבת להוציא לפועל את צוואת אמה.

לשאלות בנושאי ירושה:

פנו ל-עורך דין דיני משפחה

אלא שהבת נתקלה בהתנגדות אחיה, שמחה על כך שהצוואה, שנערכה בשנת 2006, העניקה לאחותו את דירת אמו בתל אביב, הנכס העיקרי בצוואתה, והותירה אותו רק עם מחצית מיתר העיזבון.

בשנת 2012 עבר ההליך לדיון בבית המשפט למשפחה בתל אביב שנאלץ להחליט אם להורות על קיום הצוואה או לקבל את ההתנגדות.

האחות – התובעת – טענה שיש לכבד את רצון אמה, שלדבריה ערכה את הצוואה מרצונה החופשי, כשהיא צלולה בדעתה.

לעומת זאת, האח –  הנתבע –  התנגד לקיום הצוואה, ודרש להוציא צו ירושה במקום, כך שנכסי אמו יחולקו בינו לבין אחותו שווה בשווה.

הנתבע סיפר שהיה לו קשר קרוב וחם עם אמו, ולכן זה לא הגיוני שנישלה אותו מהנכס העיקרי שלה. להנחתו, האפשרות היחידה במקרה שלו היא שהצוואה נכתבה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד אחותו התובעת. מעבר לזה, הוא טען כי אמו חתמה על הצוואה בגיל מבוגר ולאחר שעברה אירוע מוחי, כך שהיא כלל לא הבינה מה היא עושה.

בנוסף, הנתבע האשים את הנוטריונית שערכה אותה בכך שלא השאירה לאמו עותק מהצוואה, ולא הפקידה אותה אצל הרשם לענייני ירושה.

בתגובה, הגישה התובעת מסמכים רפואיים המעידים על כך שאמה הייתה צלולה בדעתה ביום עריכת הצוואה.

האחיין של המנוחה, שהיה מיופה הכוח שלה בישראל בהעדרם של ילדיה, חיזק את דברי התובעת כאשר סיפר כי גם סמוך לפטירתה, וגם כאשר הייתה במצב בריאותי ירוד, היא המשיכה להיות עצמאית ואיתנה בדעתה. גם הנוטריונית שערכה את הצוואה תיארה אותה כאישה "קשה" ש"דיברה לעניין". בנוסף, היא הסבירה כי גם אם היו אי-אילו פגמים בעריכת הצוואה, הם אינם פוסלים את תוכנה.

מה רצתה המנוחה?

השופטת תמר סנונית פורר האמינה גם לאחיין של המנוחה, שכלל לא נהנה מהצוואה ואין לו אינטרס לכאן או לכאן, וגם לנוטריונית, שנחקרה ארוכות. השופטת לא מצאה שהפגמים בצוואה הם מהותיים, וקבעה שלכל היותר מדובר בפגמים טכניים שלא פוסלים אותה, כעמדת הנוטריונית.

השופטת חיזקה את עמדתה באמצעות המסמכים הרפואיים של המנוחה, המעידים כי הייתה כשירה מנטלית לערוך את הצוואה. מעבר לזה, היא השתמשה בדבריו של הנתבע עצמו – ששמר עמה על קשר אך לא ציין שהיה דבר מה חריג בהתנהלותה.

השופטת הוסיפה כי כלל לא הוכח שהתובעת הייתה מעורכת בעריכת הצוואה או הטעתה את אמה בדרך כלשהי.

"אין בית המשפט מחליף את שיקול דעתה של המנוחה וקובע מה היה ראוי והולם יותר להורשה. יש לוודא מהו אומד דעתה של המנוחה והאם אמנם נשמר העיקרון של החופש לצוות מבחינתה", כתבה השופטת בפסק דינה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

משכך, השופטת החליטה לדחות את התנגדות הנתבע, ונתנה צו לקיום הצוואה. בעקבות התארכות ההליכים המשפטיים, שכללו פניות ודיונים רבים, הנתבע חויב בהוצאות משפט גבוהות בסך של 81,900 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד בעז קראוס, עו"ד עמית אלזם
  • ב"כ הנתבע: עו"ד דידי רוטשילד, עו"ד זהר פשה אלון

עורכי דין דיני ירושות וצוואות • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת:  עורכת דין גילי קרנות-עזריה עוסקת בדיני ירושות וצוואות 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.