אאא

לחוצים בעבודה? הטרדות והמחשבות לא מפסיקות להתרוצץ? אתם נרדמים אבל אז קמים? אנחנו כאן בשבילכם. תגיבו למטה עם הדרכים שלכם להירדם, או למה לדעתכם אתם לא מצליחים ואנחנו נענה לכם. 

יין לפני השינה זה טוב או לא? לאכול כמה שיותר קרוב לשינה או כמה שיותר רחוק? לקרוא ספר? לשטוף פנים? חלב חם? כל השיטות וכל הדרכים שקיבלתם מסבתא, מאמא, ומהשכנה הטובה. ספרו לנו.

נדודי שינה -  "אינסומניה" בשפה הרפואית - מוגדרים כתחושה של שינה שאינה מספקת, מבחינת כמות שעות השינה או מבחינת איכותן.

נדודי השינה עלולים להתבטא בקושי להירדם, ביקיצות במהלך השינה או בהשכמה בשעות הבוקר המוקדמות. כאשר האדם מקיץ משנתו, פעמים רבות הוא יתקשה לחזור ולהירדם שנית.

תופעה זו לעיתים קרובות יוצרת מעגל רשע - ככל שאדם מתאמץ להירדם ואינו מצליח, כך הוא חש יותר תסכול ומצוקה, המקשים עליו עוד יותר להירדם.

שליש מהאנשים מדווחים על קשיי שינה וכ-6-10% מהאוכלוסייה מאובחנים כסובלים מהפרעות שינה, ששכיחותן גבוהה אף יותר בגילאי 60 ואילך ובקרב נשים. קשיי שינה עלולים להופיע כתוצאה מהתמודדות עם מצבי מתח ודחק (גם כשהם מרגשים ומשמחים), או מסיבה שאינה ידועה ומוגדרת.

חסכי השינה עלולים להביא לרוגז ולתנודתיות במצב הרוח, לירידה בביצועים קוגניטיביים כמו קשב, ריכוז וזיכרון, ואף לירידה ביכולות המוטוריות. כתוצאה, נדודי השינה משפיעים על תפקודו הבריא של האדם בכל תחומי החיים: משפחה, חברה, לימודים ותעסוקה. כאשר התופעה הופכת נרחבת וגורמת למצוקה ולירידה בתפקוד, כדאי להתחיל לטפל בה.

הטיפול בשינה אינו מחייב בהכרח נטילת תרופות. מומלץ להתחיל ב"היגיינת שינה", שכוללת ארגון סדר היום (למשל, להיפרד משנת הצהריים), דאגה לסביבה ותאורה מתאימה לשינה והימנעות מפעילות ומאכלים ממריצים לפני השינה. כמו כן, מומלץ לבחון בשיתוף רופא המשפחה, האם יש גורם גופני או נפשי לנדודי השינה, שטיפול בו יכול לקדם שנת לילה טובה ומספקת. 

לא מצליחים להירדם? אנחנו כאן בשבילכם. ספרו לנו למה לדעתכם אתם לא נרדמים? יש לכם עצה או טיפ? תגיבו, ובכתבה הבאה נענה לכם מה הדרך הנכונה עבורכם לישון כמו תינוקות. נסו אותנו.

הכתבה נערכה בשיתוף מאוחדת. החומר בכתבה באדיבות רויטל אורדן, אחות בריאות הנפש, מומחית לשיקום ובריאות נפש קהילתית, רכזת ארצית סיעוד בריאות הנפש, מאוחדת