מחקר חדש שנערך באוניברסיטת קולומביה הבריטית ופורסם על ידי מכון דוידסון חושף כי מוחם של מהמרים מתנהג בדומה לפעילות המוחית של אלו המשתמשים בסמים כמו הרואין או אלכוהול.
אצל מכורים לסמים מזהים תשוקה לצרוך את הסם אפילו כאשר המכור רק נחשף לתמונות שלו – למשל סיגריה או מזרק הרואין. לתשוקה הזאת נלווית גם עלייה בפעילות המוח שנראית באזור האינסולה, השייך למסלול העונג במוח. אזור זה מופעל גם בעקבות שמיעת בדיחה מוצלחת, הקשבה למוזיקה טובה, גירויים "טבעיים" כגון מזון או מין ועוד. מחקר משותף של חוקרים מקנדה ומבריטניה הראה שהאינסולה מופעלת בצורה דומה גם אצל מהמרים פתולוגיים כשהם נחשפים לתמונות שמזכירות להם את פעולת ההימורים.
מובילת המחקר, איב לימבריק-אולדפילד, מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, מסבירה: "אזור האינסולה כבר זוהה בעבר כבסיס פעולה מרכזי לתשוקה לסמים. למשל למעשנים ששרדו פגיעות ראש שהשפיעו על האינסולה שלהם היה סיכוי גבוה יותר להפסיק לעשן. המחקר שלנו מחזק את הממצאים האלה, בכך שהוא מוכיח שהאינסולה מעורבת גם בהתמכרויות התנהגותיות כמו הימור פתולוגי". פגיעה באינסולה עלולה לגרום גם לאפתיה.
לנבדקים הוצגו תמונות שהתאימו לסוג ההימור שהגדירו לפני כן כהימור המועדף עליהם –רולטה, מכונות מזל, הימורי ספורט או דרך סוכנויות הימורים, כמקובל בבריטניה. כביקורת הוצגו גירויים ניטרליים דומים – למשל תמונות של סוכנויות מתחומים אחרים או של עיתונים כלליים. הנבדקים התבקשו לדרג את מידת תשוקתם להימור לאחר שהוצגו להם הגירויים השונים, ובמקביל מדדו החוקרים את פעילות האינסולה באמצעות דימות תהודה מגנטי (MRII).
נמצא שמהמרים פתולוגיים דירגו גבוה יותר את תשוקתם כשהוצגו בפניהם גירויים רלוונטיים להימורים. גם פעילות האינסולה עלתה אצלם לעומת אנשים שאינם מהמרים בעקבות גירויים שקשורים להימורים, אך לא בעקבות גירויים ניטרליים. כמו כן נמצא קשר בין מידת התשוקה לבין הפעילות באינסולה: ככל שהנבדקים דיווחו על תשוקה גבוהה יותר להמר, גם השינוי שנמדד בפעילות המוחית היה גבוה יותר. הממצא הזה רומז לדמיון בין הימור פתולוגי להתמכרות לסמים.
ראש צוות המחקר, לוק קלרק טוען שהממצאים ממחישים את כוחם של גירויים הקשורים להימור לעורר תשוקה אצל מהמרים פתולוגיים: "כל דבר, החל מהאורות והצלילים של מכונות המזל וכלה בריח הקזינו, יכול לשמש כרמז שגם אחרי שנים של הימנעות מהימורים עדיין מעורר בהם את התשוקה להמר. היכולת לשלוט בתגובה לרמזים אלו היא מרכיב מכריע בהימנעות מחזרה להימורים".
לדברי קלרק, הממצאים מראים שטיפול תרופתי בהימור פתולוגי יצטרך להתייחס בין השאר לאינסולה. יתר על כן, הם יאפשרו לבחון את יעילותם של טיפולים חדשים על ידי בחינת יכולתם למתן את תגובות האינסולה. כעת החוקרים בוחנים את יעילותה של נלטרקסון, תרופה שבה משתמשים לטיפול בהתמכרות לאלכוהול ולהרואין, כטיפול להימור פתולוגי, על ידי בחינת השפעתה על פעילות האינסולה אצל המהמרים.