אאא

במשך שנים ניצב הציבור בראש מערכי החסד בישראל. בהכירו את הקשיים מול החלשים, הוקמו גמחי"ם ועמותות חסד, למשפחות שהמדינה לא עוזרות להן.

אולם רוח ההתנדבות לא נעצרה רק במזון, אלא אל מול כל מערך החיים: החל מהתנדבויות בזק"א, במשטרה, בכיבוי אש ועד הלוואות, תרופות, ציוד לבעלי מוגבלויות, חימום לחורף והרשימה עוד ארוכה.

המתנדבים הרבים יצאו מהמגזר גם אל כלל האוכלוסייה הישראלית, והמתנדב החרדי מעניק את זמנו, מרצו ויכולותיו בכל עמותה שלקחה על עצמה את העזרה לאחר, לחלש ולמי שאין ידו משגת.

לאחרונה העלו בכותרות את ארגוני הצלת החיים והסכסוך ביניהם, ודווקא בדוגמא זו ראו עד כמה הציבור החרדי מתנדב בהמוניו בשני הארגונים ועד כמה הוא לוקח ברצינות את האחריות והמסירות בהצלת נפשות.

העיסוק המרובה בארגונים בריאותיים ורפואיים, מעלה את השאלה: מתי הציבור יקח חלק מהמערך מציל החיים האחרון ברשימה? 

אחרי כל הטיפול הראשוני, העזרה המקומית, המטופל או החולה מופנה לבית החולים - שם, לפעמים ההרגשה, נגמר תפקידו של המתנדב החרדי, ומעתה הצלת הנפש תלויה ברפואים, באחים, ובצוות הרפואי שרובו מורכב משאר האוכלוסייה הכללית.

הטובים לרפואה וסיעוד

אז נכון, ברפואה שלעצמה ישנן עדיין בעיות גם היום שנתונות במחלוקות בין גדולי עולם, וכאן זה בטח לא המקום להיכנס אליהם. 

גם להתקבל היום לתואר ראשון לרפואה הוא מהקשים והמסובכים בישראל, לכלל האולכוסייה. תנאי הקבלה מציבים מחסומים כלפי הציבור שאינו יכול להשלים את הפערים.

אולם ככלל, הצוות הרפואי אינו מורכב רק מרופאים, כפי שכל מי שהיה בבית חולים, ל"ע, יודע - הטיפול האישי, היחס, ורוב המהלך הרפואי מבוצע על ידי האח או האחות.

להיות אח בישראל זה לא כזה פשוט, ישנו תואר אקדמי ומעבר ללימודים המשמרות בבית החולים מציבות אתגרים יומיומיים. 

אבל הוא עדיין אחד המקצועות המבוקשים בישראל. האחריות, השליחות האמתית - הופכים אותו למקצוע שמעביר את החסד והערכים בהם חונכנו גם באמצעות עבודה.

מעבר לכך, המדינה יודעת אף היא את הערך של האחים בבית החולים, ובאמצעות העבודה ניתן להתפרנס בצורה מכובדת, כתגמול על העבודה הקשה.

להיות בקו האחרון, להציל חיים ולהמשיך את רוח ההתנדבות צעד אחד קדימה.

לימודי ערב בסיעוד לתואר ראשון אח אקדמי, מותאמים לציבור החרדי | לפרטים לחץ כאן