בדיקת סקר שליש ראשון

בדיקת סקר שנועדה לזיהוי תסמונת דאון כבר בשליש הראשון של ההריון, ומבוססת על שילוב בדיקת אולטרה- סאונד של השקיפות העורפית בעובר וסימנים ביוכימיים בדם האימהי, תוך התחשבות בגיל האישה. בדיקה זו מאפשרת זיהוי של תסמונת דאון והפרעות כרומוזומליות בכ- 80-90 אחוזים מהמקרים, בשבוע ה- 10-14 להריון.

מהי בדיקת שקיפות עורפית?

בדיקה בה הממצא הסונוגרפי מתאר הצטברות נוזלים באזור עורף העובר, ניתנת לזיהוי בשבועות 10-14 להריון. במרבית ההריונות התקינים, עובי השקיפות העורפית קטן משלושה מ"מ. ככל שעובי השקיפות גדל, גובר הסיכון לתסמונת דאון ולמומים אחרים כגון מומי לב.

מהי בדיקה ביוכימית?

מורכבת מזיהוי מרכיבים בדם: חלבון המיוצר על ידי השליה במהלך ההריון. במרבית ההריונות עם תסמונת דאון, רמתו נמוכה פי שתיים לערך בהשוואה להריונות תקינים. לעומתו, רמת ההורמון b-hCGFree המיוצר אף הוא על ידי השליה, גבוהה פי שתיים בהריונות עם תסמונת דאון בהשוואה להריונות תקינים.

חישוב הסיכון מבוצע באמצעות תוכנה ייחודית שפותחה באנגליה ועברה התאמה לאוכלוסייה המקומית, בהתבסס על בדיקות מעבדה ואולטרה- סאונד שנערכו למאות נשים.

יתרונות הבדיקה הביוכימית

כושר הגילוי שלה הינו 80-90 אחוזים לעומת כושר הגילוי בחלבון עוברי העומד על 60-70 אחוזים. יתרון נוסף הוא שניתן לבצע את בדיקת הסקר כבר בשליש הראשון של ההריון, וכך היא מאפשרת במקרים עם סיכון יתר לבצע אבחנה מוקדמת באמצעות דגימת סיסי שליה, ובמקרה הצורך – הפסקת הריון בשלבים מוקדמים על ידי שאיבה, הכרוכה בפחות סיבוכים רפואיים ועגמת נפש לאישה.

בדיקת סקר ביוכימית בשליש השני

בדיקת הסקר המקובלת כיום לאיתור תסמונת דאון, מבוצעת בשליש השני להריון (שבוע 16-20). בדיקה זו מזהה את קבוצת הנשים ההרות המצויות בסיכון יתר למומים בעמוד השדרה ולתסמונת דאון. בבדיקה נבדקות בדם האם רמות החלבון העוברי, גונדוטרופין שליתי, ואסטריול בלתי קשור.

רמת סימנים אלה משוקללת בהתחשב בגיל האם, לקביעת רמת הסיכון לעוברים עם תסמונת דאון. יש להדגיש שבדיקה זו אינה אבחנתית אלא קובעת סיכוי סטטיסטי בלבד. נשים שלהן תוצאות חריגות מוזמנות להמשך בירור, ייעוץ גנטי, ועל פי הצורך בדיקת אולטרה- סאונד ו/או בדיקת מי שפיר. כדאי לזכור - כמעט כל העוברים נולדים תקינים, גם כאשר תוצאות בדיקת הדם אינן תקינות, לכאורה.

חשוב לציין שבדיקת חלבון עוברי אינה מגלה את כל המומים האפשריים במערכת העצבים או את כל הליקויים הכרומוזומליים. אם כל הנשים להן ערך חריג יבצעו בדיקת מי שפיר, יתגלו כ- 70% ממקרי תסמונת דאון.

תוצאות בדיקת הסקר הביוכימי תלויות גם בגיל מדויק של ההריון, לכן מומלץ לבצע בדיקת אולטרה –סאונד. הבדיקה מומלצת גם לנשים שתבצענה בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי שליה בגלל סיבה אחרת.

בדיקות הסקר הגנטיות: מומלץ לעשות

עם התקדמות המחקר הגנטי מתגלה הבסיס הגנטי של מחלות נוספות, ובהתאם מתווספות בדיקות חדשות לסקר הגנטי. בשל ריבוי הבדיקות, העלות הגבוהה ואי הוודאות העולה בקרב זוגות רבים, הוציא "איגוד הגנטיקאים הרפואיים בישראל" ניירות עמדה במטרה לדרג את הבדיקות על פי סדר חשיבות, והתאמתם לקבוצות שונות באוכלוסיה.

בקבוצה זו נכללות בדיקות למחלות חמורות וחשוכות מרפא המאופיינות בשיעורי תחלואה או תמותה גבוהים בגיל הילדות ואחוז הנשאים שלהן הוא גבוה (לפחות 1 ל-60).

תסמונת ה-X השביר

שכיחות הנשאים: תסמונת ה-X השביר הינה אחת מהסיבות השכיחות לפיגור שכלי. כ- 1:1250 בגברים ו - 1:2000 בנשים. הבדיקה מיועדת לזוגות מבני כל העדות.

התסמונת נגרמת על ידי שינוי בחומר התורשה (מוטציה) בגן FMR-1 הממוקם על כרומוזום X. לנקבות יש שני כרומוזומי X ולזכרים כרומוזום X אחד, המועבר מאמם.

זכרים עם מוטציה בגן FMR-1 סובלים לרוב מפיגור שכלי, הפרעות התנהגותיות אוטיסטית קשות, תווי פנים אופייניים ועוד. עד 60% מהנקבות עם המוטציה המלאה עלולות לסבול מפיגור התפתחותי או שכלי והפרעות אחרות.

רק אם נמצא כי האם נושאת פרה-מוטציה או מוטציה, מבוצע אבחון טרום-לידתי. זאת ניתן לבצע בשבוע 10- 12 על ידי דגימת סיסי שליה, או החל משבוע 16 בדיקור מי-שפיר. לבדיקה המולקולרית לגילוי תסמונת כרומוזום X השביר אמינות גבוהה (כ- 95%). במידה ונמצאה פרה-מוטציה או מוטציה אצל האישה, עליה לקבל יעוץ גנטי.

סיסטיק פיברוזיס

שכיחות הנשאים: בהיעדר סיפור משפחתי, הסיכון של אדם להיות נשא הינו כ- 1:25 - 1:30. אצל אנשים ממוצא אשכנזי ניתן לגלות כ-95% מהנשאים למחלה על ידי בדיקת שש המוטציות השכיחות.

אצל אנשים ממוצא אחר ניתן לגלות אחוז נמוך יותר של נשאים על ידי בדיקת המוטציות השכיחות האופייניות למוצא. לדיווח מדויק לגבי המוצא העדתי חשיבות מכרעת לביצוע הבדיקה.

מחלת הסיסטיק פיברוזיס, הקרויה בעברית לייפת כיסייתית, היא מחלה תורשתית חמורה ושכיחה יחסית. המחלה מתבטאת בדלקות ריאה חוזרות, בבעיות תזונה הנובעות מספיגה לקויה של מזון במעיים על רקע פגיעה בפעילות של הלבלב ובמליחות יתר של הזיעה.

דיסאוטונומיה משפחתית

שכיחות הנשאים: בהיעדר סיפור משפחתי, הסיכון של אדם להיות נשא הינו כ- 1:30.
המחלה אופיינית בעיקר ביהודים ממוצא אשכנזי עם שכיחות של 1:3600 לידות. אצל יהודים ממוצא אשכנזי ניתן לזהות כ- 99.5% מנשאי הגן הפגום למחלה על ידי בדיקת המוטציה הנפוצה.

מחלת דיסאוטונומיה משפחתית מאופיינת בליקוי של מערכת העצבים האוטונומית והסנסורית. הפגיעה מתאפיינת ברפיון כללי, התכווצויות, נסיגה בהתפתחות הפסיכומוטרית, ופגיעה בתפקודי הגוף הבסיסים שאינם רצוניים, הנשלטים על ידי המערכת האוטונומית

כגון: בליעה, נשימה, ויסות חום ולחץ דם, יצירת דמעות, קואורדינציה של השרירים ועוד. החולים מאופיינים בחוסר פפילומות (גבשושיות) בלשון, חוסר תגובה להיסטמין, היעדר דמעות ועוד.

מחלת קנוון

שכיחות הנשאים: בהיעדר סיפור משפחתי, שיעור הנשאים בקרב אשכנזים הינו 1:50.
מוכרות מספר מוטציות בגן למחלת קנוון. באשכנזים ניתן לזהות מעל 95% מהנשאים על ידי בדיקת שתי המוטציות השכיחות.

מחלת קנוון נובעת ממוטציה בגן הגורמת לחוסר באנזים אספרטואצילאז ועקב כך, הצטברות חומר הפוגע בעיקר במוח.

המחלה מופיעה זמן קצר לאחר הלידה, ומתבטאת בפגיעה במערכת העצבים המרכזית הכוללת פרכוסים, רפיון כללי, נסיגה בהתפתחות הפסיכומוטורית והיקף ראש גדול מהרגיל. הילדים הסובלים מהמחלה נפטרים בדרך כלל לפני גיל שלוש שנים.

טיי-טקס

שכיחות הנשאים: שיעור הנשאים בקרב האשכנזים הינו 1:30, ו- 1:100 ביהודים ממוצא מרוקני.

מחלה חשוכת מרפא המופיעה בשנה הראשונה לחיים ומאופיינת בנזק מוחי מתקדם, עיוורון, חירשות, פרכוסים ומוות עד לגיל 3-4 שנים. בדיקת הנשאות מבוצעת במימון משרד הבריאות.

תלסמיה

שכיחות הנשאים: המחלה שכיחה בעיקר ביהודים יוצאי עדות המזרח, אגן הים התיכון ובני מיעוטים.

המחלה מתבטאת באנמיה קשה מהשנה הראשונה לחיים, שינויים בשלד כתוצאה מהתרחבות מוח העצם והגדלת הטחול. החולים זקוקים לעירויי דם לעתים קרובות, אך בשל עירויי הדם הרבים שוקע עודף הברזל באיברים השונים בגוף (בכבד, בלב ובבלוטות השונות) וגורם לפיגור בגדילה ולבעיות אנדוקריניות שונות.

נשאות לתלסמיה מאופיינת בנפח נמוך של כדוריות הדם האדומות וריכוז נמוך של המוגלובין בכדוריות אלו, לפיכך ספירת דם פשוטה המבוצעת בקופת החולים מהווה בדיקת סקר ראשונית לגילוי נשאים של המחלה.

קבוצה 2: בדיקות שמומלץ לבצע

בקבוצה זו נכללות מחלות חמורות אשר שכיחות הנשאים באוכלוסיה נמוכה מ- 1:60. מספר המחלות בקבוצה זו הולך וגדל כל העת בשל גילוי גנים חדשים למחלות נוספות.

תסמונת ע"ש בלום

שכיחות הנשאים: בהיעדר סיפור משפחתי, שיעור הנשאים בקרב אשכנזים הינו כ- 1:110.
התסמונת נדירה במרבית האוכלוסיות בעולם, אך שכיחה יותר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי.

התסמונת ע"ש בלום נגרמת על-ידי מוטציה בגן BLM, ומתבטאת בקומה נמוכה, פריחות על העור באזורים החשופים לשמש, שבירות יתר של הכרומוזומים ונטייה לפתח סוגים שונים של סרטן.

באנמיה ע"ש פנקוני

שכיחות הנשאים: בהיעדר סיפור משפחתי, שיעור הנשאים בקרב אשכנזים הינו כ- 1:80-90.
ביהודים ממוצא אשכנזי ידועה מוטציה האחראית למרבית מקרי המחלה באוכלוסיה זו.

המחלה נגרמת על-ידי מוטציה באחד מהגנים האחראיים למחלה (קיימים לפחות ארבעה גנים שונים). באשכנזים, הצורה השכיחה יותר של המחלה הינה אנמיה ע"ש פנקוני, ומופיעה בגיל הילדות. המחלה מתבטאת באנמיה וחסר תאים שמקורם במח העצם. כמו כן יש שכיחות יתר של נטייה לסרטן הדם ומומים מולדים, בדרך כלל של הגפיים.

במקרים מסוימים אף תתאפיין בקומה נמוכה, פיגור שכלי, וירידה בשמיעה. אצל שליש מהחולים יש הפרעות בכליות, כגון חסר כליה בצד אחד.

אטקסיה טלאנגיקטזיה

שכיחות הנשאים: התסמונת נדירה במרבית האוכלוסיות בעולם אך שכיחה יותר ביהודים ממוצא צפון אפריקני בעיקר בקרב יוצאי מרוקו וטוניס. שכיחות הנשאים באוכלוסיות אלו היא 1:80.

תסמונת זו מאופיינת בפגיעה במערכות גוף רבות כולל ניוון מוחי, חסר חיסוני ונטייה מוגברת לפיתוח גידולים סרטניים במערכת הלימפה. החולים רגישים מאוד לקרינה ואצל רובם נצפית שבירות יתר של הכרומוזומים.

נימן פיק

שכיחות הנשאים: המחלה שכיחה יחסית בקרב יהודים ממוצא אשכנזי, ובאוכלוסיה זו שכיחות הנשאים הינה 1:100.

מחלה מטבולית הנגרמת בשל אגירה של שומנים ברקמות, ומתבטאת בניוון מתקדם של מערכת העצבים המרכזית. למחלה יש דרגות חומרה שונות, ובצורה החמורה היא מתבטאת בילדות המוקדמת בהפרעה בתנועה, בשיתוק, תנועות עיניים בלתי רצוניות, פיגור שכלי והגדלה של איברי הגוף הפנימיים.

מוקוליפידוזיס מסוג 4

שכיחות הנשאים: תסמונת זו נדירה במרבית האוכלוסיות בעולם, אך שכיחה יותר ביהודים ממוצא אשכנזי. באוכלוסיה זו שכיחות הנשאים הינה 1:100.

מחלה המתבטאת בפיגור פסיכומוטרי עמוק, עכירות בקרנית העין ושינויים במבנה הפנים והשלד.

מחלת "מייפל סירופ"

שכיחות הנשאים: שיעור הנשאים בקרב אשכנזים הינו 1:113.

מחלה מטבולית הגורמת לשיבוש פירוק חומצות אמינו מסועפות, ובעקבות זאת לעלייה ברמת הקטונים בדם ובשתן. לשתן של החולים ריח אופייני המזכיר סירופ מייפל. למחלה דרגות ביטוי שונות. הביטוי הקליני עשוי להופיע לאחר הלידה עם היפוטוניה, קשיי אכילה וסימנים נוירולוגים, בהמשך ללא טיפול, מתפתח פיגור מוטורי ושכלי, פרכוסים ואף מוות.

ניוון שרירים מסוג נמלין

שכיחות הנשאים: שיעור הנשאים בקרב אשכנזים הינו 1:108.

מחלה נוירו-מוסקולרית המתבטאת בחולשת שרירים מתקדמת. הסימנים הקליניים כוללים היפוטוניה מלידה, חולשת גפיים עליונות בשלב ראשוני, ובהמשך גם חולשת גפיים תחתונות, קשיי נשימה ושינויים במבנה בית החזה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בדיקות שלא מומלץ לבצע

בקבוצה זו כלולות מחלות שכיחות אשר אינן עומדות בקריטריונים המקובלים לבדיקות סקר גנטיות בארץ ובעולם לחלק ממחלות אלו יש טיפול רפואי יעיל, ובחלקן האבחון הגנטי אינו מנבא בצורה טובה את הסיכוי להופעת המחלה .

מחלת גושה

שכיחות הנשאים: אחת מהמחלות התורשתיות השכיחות בקרב יהודים אשכנזים.
בהעדר סיפור משפחתי של המחלה, שיעור הנשאים בקרב אשכנזים הנו כ- 1:17. אחת מהמוטציות השכיחות בקרב אשכנזים גורמת למחלה קלה, שלעתים קרובות אף אינה באה כלל לידי ביטוי קליני.

המחלה מתבטאת באנמיה, הגדלה של הכבד והטחול וכאבי עצמות. למחלה דרגות חומרה שונות התלויות, בין השאר, בסוג המוטציה.

חירשות לא תסמונתית

יש סיבות רבות לחירשות, ורק חלקן תורשתיות. הבדיקה המבוצעת בארץ בודקת רק שניים מתוך למעלה מ- 40 גנים שונים הגורמים לחירשות.

]]>