1.עיטוש נקרא בלשון העם גם אפצ'י הוא רפלקס עצמאי אצל האדם, הנגרם על ידי חדירת חלקקים זעירים לאף, נפילה של הטמפרטורה, או זיהום ויראלי, ישנו גם עיטוש שנגרם בעקבות רפלקס בתגובה לחשיפה לאור בהיר‏.

2. התגובה המקובלת בשפה העברית לעיטוש של אדם אחר היא "לבריאות", אף שיש המשתמשים במילה "אסותא" (שמשמעותה דומה). בשפה האנגלית מקובל להשתמש בביטוי Bless You (תבורך) ולעתים בביטוי גזונטהייט שמקורו בשפת היידיש ומשמעותו בריאות טובה או צו-גזונט שמשמעו לבריאות.

3. ישנה מסורת יהודית, לפיה עד ימי יעקב אבינו עיטוש היה גורם למוות‏. המדרש מספר כי בימים עברו, העיטוש היה דבר מסוכן למדי שבישר את מיתתו של האדם.

4. העיטוש גורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהפה ומהאף. מטרת העיטוש היא ניקוי דרכי הנשימה. במהלך היום נכנסים אלפי מיקרואורגניזמים וחלקיקים שונים לגוף, בעיקר דרך האף, וּכְשְהַשֵעָרִיוּת שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל רפלקס של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה.

5. כך מסופר במדרש: "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה. אלא אם היה בדרך או בשוק היה עוטש [=מתעטש] והיה נשמתו יוצאה מנחיריו. עד שבא יעקב אבינו בקש רחמים על זאת ואמר לפניו: רבון כל העולמים! אל תקח את נפשי ממני עד שאצוה את בני ובני ביתי. ונעתר לו [בורא העולם], שנאמר: 'ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה'. ושמעו הדברים כל עמי הארץ, ותמהו; שלא היה כמותו מיום שנבראו שמים וארץ."

לפיכך, מסיים המדרש, כאשר אדם מתעטש יש לאחל לו חיים שכן העיטוש היה מסמל את היפך החיים.

6. "יש אומרים שסימן טוב למתעטש במוצאי שבת" וכי "יש אומרים שבשעה שאדם מספר איזה דבר ומתעטש - ניכר שהוא אמת".

7. עם פיזור היהודים בגולה, נוצרו איחולים בשפות שונות לאחר עיטוש – "לבריאות" בעברית, "אסותא" בארמית ו"צו געזונט" באידיש. ישנו גם מנהג לפיו האדם המתעטש אומר בעצמו "לישועתך קיוויתי ה'" כתודה לבורא העולם על כך שהוא הושיע אותו מהעיטוש המסוכן.

8. בתלמוד מובא כי עיטוש יכול גם לסמל דברים טובים. בסוף דיון קצר על נושא העיטוש, מובאת מסקנה כי אדם המתעטש באמצע תפילה, "סימן יפה לו."

9. העיטוש הוא דבר המסב נחת רוח לאדם, וכאשר הוא מתעטש זה סימן משמיים כי תפילתו התקבלה. "כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה, כך עושין לו נחת רוח מלמעלה."

10. המדרש אף הוא אומר כי העיטוש הוא אחד מהדברים היפים לחולה המסמלים שמצבו משתפר.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

11. הקטורת, המפיצה ריח ריחני, הייתה נחשבת אחת העבודות המקודשות ביותר בבית המקדש. רגע השיא של עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים היה כאשר הוא נכנס עם מחתת קטורת לקודש הקודשים, ובתלמוד נאמר כי העיזים ביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת.

12. לפני כשנה יצא ספר הלכתי שלם, באורך 90 עמודים, שעוסק כולו ב'דיני התעטשות'. לא, זו לא בדיחה. אברך מארה"ב בשם יששכר דב הופמן השקיע מחקר הלכתי בנושא ה'הפצ'י'.

ההלכה הראשונה היא ש"המתעטש חייב להודות לה' ולכן על המתעטש לומר 'לישועתך קיוויתי ה''...

13. בספר ההתעטשות לא נפקד מקומה של סוגיית הגברים והנשים, והלכה ט"ז קובעת כי מותר לאיש לומר "אסותא" לאישה שהתעטשה. אלא שיש מחמירים וקובעים כי ההיתר הוא רק לבת משפחה או לקולגה. גם לגוי מותר לומר "אסותא".

]]>