'את יפה כשאת חולה': מגיע לך סיוע מביטוח לאומי

נשים פגיעות וחשופות יותר

הסיבה להבדל זה לא ברורה לגמרי, אך נראה שנשים פגיעות יותר להפרעה בשיווי המשקל של פעילות מערכת החיסון. מחלת הזאבת (לופוס), לדוגמא, שכיחה בנשים פי 9 בקירוב, בהשוואה לגברים.

זאבת (לופוס)

היא מחלה מתאפיינת בהמצאות נוגדנים עצמיים, ופגיעה באיברים רבים בגוף. המחלה יכולה לגרום לנזק כלייתי, פגיעה עורית, אנמיה ועוד. מחלה זו שכיחה במיוחד בנשים בגילאי הפוריות.

דלקת פרקים ראומטית

מתבטאת בקשיחות של המפרקים בשעות הבוקר, ועלולה לגרום לפגיעה ביכולת התזוזה של הפרקים בפגועים. המפרקים השכיחים שנפגעים במחלה הם פרקי אצבעות כף היד (מלבד הפרק האחרון באצבעות) ושורשי כף היד.

סקלרודרמה

מחלה זו מתאפיינת בהתקשחות של העור ואיברים פנימיים בגוף. אין כיום טיפול יעיל למחלה זו, והיא יכולה לערב את הוושט, העור והאצבעות, הריאות ועוד.

וסקוליטיס

הוא שם כללי לקבוצת מחלות היוצרות דלקת סביב כלי דם ופוגעות בהם. פגיעה בכלי הדם יכולה להזיק לאיברים המקבלים מהם אספקה של חמצן.

בין הסוגים השונים של וסקוליטיס ניתן למנות את מחלת וגנר (הפוגעת בריאות ובכליה), פוליארתיריטיס נודוזה, ועוד.

מחלת שיוגרן

תוקפת נשים בשכיחות גבוהה ופוגעת בייצור הדמעות והרוק בגוף. החולות שלוקות במחלה זו סובלות מיובש בעיניים ובפה.

פיברומיאלגיה

(זאבת השרירים) היא מחלה ראומטית הפוגעת בכ10% מהאוכלוסיה 80% מהן נשים, רובן בגילאים 20-50. מדובר בכאבים כרוניים מפושטים במערכת השלד, השרירים, הגידים הרצועות והמפרקים ללא רקע דלקתי.

הרגישות לכאב גדולה וגורמת לקשיי תפקוד פיזיים ונפשיים.

אנמיה שכיחה אצל נשים

גם אנמיה שאינה מחלה ראומטית אלא מצב רפואי אשר בו אין בגוף כמות מספקת של תאי דם אדומים על מנת לשאת כמות מספקת של חמצן אל הרקמות – שכיחה יותר אצל נשים, בין השאר בגיל הפוריות.

בכל האוכלוסייה אצל כ- 4% מהגברים וכ 8% מהנשים הערכים נמוכים מהנורמה. אנמיה קלה עלולה להיות לא מורגשת אבל כאשר המצב הולך ומחמיר, עלולים להופיע תסמינים כמו עייפות, קוצר נשימה במאמץ (וכאשר המצב מחמיר עוד יותר גם במנוחה), דפיקות לב מואצות, חיוורון.

מיליון איש בעלי מוגבלות בריאותית

מחלות אלו ואחרות, האופייניות לנשים, יכולות לזכות אותן בקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי אלא שנשים רבות אינן מודעות לזכותן זו.

עו"ד שרונה תגר, העוסקת בתביעות ביטוח לאומי מסבירה: במחקר שנערך ע"י מנהל המחקר והתכנון של המוסד לביטוח לאומי בדצמבר 2012 נמצא כי 24.7% מהאוכלוסייה בישראל שהינה בגיל העבודה כלומר כמיליון איש הם בעלי מוגבלות בריאותית כלשהי.

מתוכם, רק כחמישית מקבלים קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. מתוך בעלי המוגבלויות שאינם מועסקים ואינם מקבלים גמלת נכות כללית 62% הן נשים!

האם הסיבה היא חוסר ידע, קושי להודות במגבלות או קושי להתמודד עם הליך התביעה במוסד לביטוח לאומי?
"יש בכך מעט מכל אלה" אומרת עו"ד תגר ומוסיפה: "ישנם סעיפים מיוחדים בתקנות הנכות המתייחסים לאובדן התפקוד כעקרת בית עקב המחלה.

"סעיף 2 לתקנות הנכים למשל, עוסק במחלות דם. הסעיף העוסק באנמיה הוא אחד הסעיפים היחידים בתקנות הנכים המתייחס באופן ספציפי לעקרת הבית, ואחד מסעיפי המשנה שלו מגדיר:"מצב קשה אך מסוגל לעבודת בית קלה בלבד"

סעיף זה יכול להקנות אחוזי נכות גבוהים מאד. כך גם סעיף 3 המתייחס למחלות הבלוטות השונות (בלוטת התריס, יותרת המוח וכד)".

"הסעיף המתייחס למחלות ראומטיות אינו מתייחס באופן ספציפי לעקרת הבית אולם מי שבקיא בתביעות מסוג זה, יוכל להאיר באור הנכון את מאפייני הפעולות שעושה עקרת הבית, למול המגבלות המתוארות בסעיף".

לבדוק את הזכאות

כל אשה, כאשר תבין שילדיה זקוקים לעזרה וסיוע, תעשה הכל כדי למצות את האפשרויות עבור ילדיה היקרים.

תפקידה של האישה, כאמא אחראית שעול הילדים וטיפול במשק הבית מחייב אותה להיות חזקה ואיתנה, חייבת לדעת שכאשר היא נזקקת לעזרה וסיוע היא חייבת לעמוד על זכותה ולדאוג לעצמה לא פחות מאיך שהיא תדאג למשפחתה במצב דומה.

הרי בסופו של דבר, כשאמא חזקה ובריאה, הילדים והמשפחה נהנים, שמחים ומאושרים כפליים.