סיפורה של ילדה שזכתה בפרס נובל לשלום

חייה של מלאלה יוספזאי היו אמורים להסתיים ביום שבו נורתה על-ידי איש טליבאן

יערית אלבז | כיכר השבת |
"כח החרב, כח העט וכח האישה, אלו הם שלושת הכוחות שיכולים לחולל מהפכה".

(אביה של מלאלה ספוזאי מתוך הספר שנכתב אודותיה)

פרס נובל לשלום נחשב לאחד מהפרסים היוקרתיים ביותר בעולם. למרות שבמשך השנים ערכו התדמיתי ירד בעייני הציבור לאחר שרבים התאכזבו מזכייתו בפרס נובל לשלום שהוענק לאובמה וטענו כי אינו מצדיק את ייקרו וערכו של הפרס, לפי אמות מידת פעילותו של אובמה בעניין השלום וכי לא נעשה שום צעד משמעותי או תהליך שיזכה אותו בפרס זה. אלו הן הביקורות שהושמעו בזמנו. לעומת זאת בשנים קודמות זכה אף נשיא המדינה היוצא מר שמעון פרס בפרס זה וקיבל ביקורות טובות על זכייתו.אך עדין הוא נחשב לאחד הפרסים המובילים והיוקרתיים בעולם, המזכה את זוכיו בכבוד ותהילה וגם בסכום כסף מכובד ומקנה להם יכולות להמשיך ולפעול למען תהליך השלום.

החולקים השנה בפרס הם שני אנשים שפעילותם זהה - "לוחמים למען זכויות הילדים" שונה מעט מקודמיהם הזוכים שפעלו ממש בגזרת תהליכי השלום בין מדינות שונות. הדגש אצל הזוכים היא פעילותם למען השלום דווקא מעולמם של ילדים, בהודו ובפקיסטאן.

מלאלה יוספזאי נחשפה תודעתית לציבור בגיל 11 כאשר כתבה ל בי- בי- סי אורדאו על חייה בשלטון הטאליבן בשם העט גול מקאי. היא הייתה לוחמת למען זכויותיהם של בנות גילה לרכוש השכלה נגד השלטון שאסר והגביל הגבלות כאלו ואחרות על מנת למנוע התפתחותן של נשים במדינה.

מלאלה נולדה למשפחה ענייה בפקיסטאן. אביה היה שוחר השכלה ואמה אינה יודעת קרוא וכתוב. חייה כבת למשפחה בת שלושה ילדים.בפקיסטן נחלקים ל שתי תקופות - יש את החיים שלפני תקופת הטאליבן ויש את החיים אחרי הפיגוע בבניין התאומים. בנקודה הזאת, גם השתנו חייה.

חלומו של אביה היה לפתוח בית ספר למען ילדי האזור ובכך ליצור חופש ביטוי. הוא היה סבור כי העשרת ידיעותיהם של תושבי האזור תסייע במניעת שחיתות שלטונית.

מלאלה, ילדה מוכשרת אהבה מאד את לימודיה. היא הצטיינה בכל. היא לא נשמעה לחוק הטאליבני החדש הדורש לכסות את הפנים כמצוות האסלאם. היא סברה כי מקומן של הנשים במדינה חשוב, חרף הניסיון להצניע אותן. השכלתה של האישה אינה ממעיטה בערכו של הגבר אלא להיפך - מעצימה אותו.

נראה כי חשיבה זו אינה מאפיינת ילדות בנות גילה. המלחמה וההישרדות הם אלו שהובילו אותה להעז ולפעול בגיל צעיר כל כך למען זכויות חינוך הבנות, מה שבאזורים אחרים מקובל ולגיטימי ואף נחשב כלימודי חובה.

באוקטובר 2012 נורתה מלאלה בראשה על ידי הטאליבן בזמן שחזרה בהסעה מבית ספרה. פעיל של הארגון, חמוש באקדח, עלה על האוטובוס וביקש לראות אותה. מכיוון שהייתה הנערה היחידה באוטובוס בעלת פנים גלויות, היא נורתה שלוש פעמים. בהפתעה גמורה, שרדה מלאלה את התקרית בזכות כוח ההישרדות שמאפיין אותה.

כהכרה לאומץ וליכולות שגילתה זכתה בשנת 2011 בפרס השלום הלאומי של פקיסטן והייתה מועמדת לפרס השלום הבינלאומי לילדים באותה השנה.

מלאלה היא האדם הצעיר ביותר שזכה בפרס נובל לשלום אי פעם. היא ממשיכה ללחום למען גישה עולמית לחינוך באמצעות הקרן שהקימה " קרן מלאלה", המשקיעה בתוכניות ופיתוח למען הקהילה בארצה ובעולם.

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית