עד לפני מספר שנים אחוז התאומים היה כ-2% בלבד מכלל ההריונות. עם עליה במספר טיפולי פוריות מוצלחים עלה בצורה משמעותית גם אחוז ההריונות מרובי עוברים, כלומר הריונות עם תאומים ואף שלישיות. מחד, עליה במספר התאומים גורמת לרופאים לצבור יותר ניסיון בעזרה לנשים כאלה ובטיפול בסיבוכים האפשריים של הריונות ולידות מסוג זה, מאידך, עבור כל אמא, עדיין מדובר בהיריון מאוד מיוחד ולא פשוט.

הריון עם תאומים לא זהים קצת פשוט יותר מאשר הריון עם תאומים זהים אשר טומן בחובו סיכונים נוספים. תאומים זהים נוצרים כתוצאה מהחלקות של ביצית מופרית אחת. ככל שהחלוקה מתרחשת מוקדם יותר, כך התאומים עצמאיים יותר וכך התנאים להתפתחותם טובים יותר. כך, אם ההתחלקות התרחשה בין יום ראשון לשלישי אחרי ההפריה, כל תאום מקבל שק מי שפיר משלו ולעיתים גם שליה משלו או מחצית משתי שליות מחוברות יחד. אם החלוקה התרחשה בין יום 4 ל-8, התאומים מקבלים שליה משותפת, לכן עולה גם הסיכון לבעיות בזרימת הדם. החלוקה ביום ה-8 אומרת שלתאומים יהיה גם שק מי שפיר אחד. החלוקה ביום ה-13 ואילך כבר לא תהיה מושלמת ותגרום ללידת תאומים סיאמיים.

כשמדובר בתאומים לא זהים, כלומר בשתי ביציות מופרות או יותר, ב-15%-20% מהמקרים אחד מהתאומים מפסיק להתפתח במהלך הטרימסטר הראשון להריון. לרוב, התאום שלא מתפתח, מתמוסס ונעלם עד הלידה, והחל מהטרימסטר השני אין הבדל בין היריון זה לכל היריון אחר.

בטרימסטר השני להריון עם תאומים, בין אם הם זהים ובין אם לא, כל אם לעתיד מתחילה לסבול מאנמיה פיזיולוגית, כלומר מירידה טבעית של רמת הברזל בדם. במחצית השנייה של הריון תאומים גדל גם סיכוי לסיבוכים נוספים, כמו למשל רעלת הריון או דלקת בדרכי השתן בעקבות הלחץ המוגבר של הרחם על האיברים הסמוכים. הבדיקות לזיהוי רמת ההורמונים בדם האישה לא מועילים במיוחד במקרה של היריון תאומים, היות ורמת ההורמון בדם גבוה בהרבה מאשר בהיריון רגיל, ולא בגלל בעיה כלשהי, אלא פשוט בגלל ריבוי העוברים. לכן חשיבות רבה מקבל המעקב הרגיל, שכולל בדיקות אולטרסאונד תכופות וכמובן גם מוניטור עוברי. אף שבדיקות דם לבדיקת מצב העובר לא מומלצות בהיריון תאומים, עדיין יש חשיבות רבה לבדיקות דם ושתן למעקב אחרי מצבה של האם, לכן אסור להתעלם מהם, במיוחד לקראת סוף ההיריון כשגדל הסיכון לרעלת הריון.

כל הריון תאומים נחשב להריון בסיכון גבוה, ואם לעתיד עוברת בדרך כלל לא רק הבדיקות הרגילות של כל אישה בהיריון, אלא גם בדיקות ומעקבים נוספים בגלל הסיכון המוגבר שבהיריונה. מלבד לידה מוקדמת שנחשבת לסיבוך כמעט רגיל בהיריון תאומים, סיכון נוספים שמדאיג מאוד את הרופאים ומאלץ את האישה לבקר אצלם לעיתים קרובות הוא תסמונת – TTTSתסמונת מעבר דם בין העוברים. הסיבוך הזה אופייני רק להיריון עם תאומים זהים ורק לאלה שיש להם שליה אחת. מדובר במצב בו תאום אחד מקבל דם מהתאום השני. התאום "התורם" נחלש ולא מתפתח כראוי. אך גם התאום "המקבל" סובל לא פחות בגלל עודף הדם. היום ישנם מספר טיפולים לבעיה זו, אך התנאי ההכרחי להצלחתם הוא כמובן זיהוי את הבעיה בזמן.

כפי שידוע לכולם, הריון תאומים לרוב מסתיים לפני ההיריון הרגיל. הבשורות הטובות הן שהתאומים, אף שהם נולדים במשקל נמוך יותר מעוברים רגילים, בשלים יותר מתינוקות אחרים, וגם בשבועות מוקדמים יותר מגלים יכולת נשימה גדולה יותר מאשר פגים "רגילים". היום בארץ נהוג ליילד את האישה הנמצאת בהיריון עם התאומים בניתוח קיסרי, אך אם האישה רוצה לנסות ללדת את התאומים בלידה טבעית, לרוב לא יתנגדו לרצונה, במידה כמובן וכל הבדיקות במהלך ההיריון היו תקינות. האישה צריכה לקחת בחשבון שלידה כזאת היא ארוכה וקשה מהלידה הרגילה. במקרים רבים רק התאום הראשון מצליח להיוולד בלידה רגילה, ואילו את אחיו נאלצים ליילד בניתוח קיסרי. במקרה של הריון עם שלישייה, הרופאים לא מותירים לאישה ברירה ומיילדים אותה בניתוח קיסרי, וזאת בגלל הסיכון הבלתי מוצדק שבלידה טבעית של שלושה תינוקות או יותר.

]]>