כמה כסף אתה שווה בחור יקר?

לא הייתי מהססת לומר שתרבות חרדית היא אחת מהמחלות הקשות בדורנו ומהניסיונות הקשים. לא אחת נתקלתי במציאות עגומה שבתרבות השידוכים הנטל הכלכלי נופל על הכלה אמנם לצערנו היא כבר תרבות של מה בכך. אך מה לגבי ההתכחשות האם היא תרבות או יהדות?

במציאות של שידוכינו, הורי הכלה צרכים לשקוע בחובות כבדים על מנת שביתם תיזכה 'לתלמיד חכם' (אם תזכה לבעל מידות זהו כבר סיפור אחר) ואין אני ממעיטה חלילה בערך העליון ל'הינשא לבן תורה'.

אדרבה זוהי גדולתה של האומה היהודית שלאורך כל הדורות לימוד לא היה רק נחלתם של העשירים. ומי שהיה לעשיר הדור עיניו היו נשואות לחכם הדור, שהרי באומה היהודית החכם הוא בעל הערכה והכבוד.

והינה למרות זעקתם של הרבנים ההתעלמות ממשיכה. לעולם לא אשכח על בחור ישיבה שעמד להינשא ופנה לראש הישיבה, באומרו אליו שיש להוריו יכולת כלכלית מספקת על מנת שנטל החתונה לא יפול כולו על הוריי הכלה שגם כך מצבם אינו מזהיר.

בחור הישיבה בעל מידת הרחמנות זכה לתגובה מפתיעה במיוחד כאשר פנה אליו רבו בטענה: שאם יתחשב בהורי הבחורה עלולים לחשוב שבחורי הישבה לא מספיק טובים, שכן אם הם היו טובים במידה מספקת, הוריי הכלה היו משלמים על שידוך זה מחיר מלא.

בתור בחורה בת 20 שעברה לזרם החרדי מהציונות הדתית, חצי תמניה, חצי גרמניה וגם לא מבית עשיר במיוחד כך שלכל הפחות עניתי להגדרה שבין סוג ג' או במקרה הטוב סוג ב' ומחצה, אך אני שהחלטתי לעבור לזרם החרדי מהסיבות הנכונות בחרתי גם להישאר בזכות הסיבות הנכונות ולא לתת לרוחי ליפול בקרבי.

שכן במהלך תהליך ההתחזקות שאלה אותי אחת מהרבניות שהכירה אותי האם הוריי יסכימו לתת כחמישים אלף דולר כדי שהסיכוי לשידוך טוב יעלה יפה.

בהחלט אני מאמינה שצריך לעזור בהתחלה לזוג ולעשות את ההשתדלות לתת את הסכום הבסיסי על מנת לקבל משכנתא לרכישת דירה, להתחיל את החיים ברמה סבירה. אך להפיל את כל קניית הבעל על צד הכלה בעיני זה עושק במידה מושחטת ורעה, במיוחד אם אין להורי הכלה מה לעשות עם תופעה כזאת.

האמנתי שאבאל'ה שבשמים יביא לי את האחד בזכות מצוות כיבוד הוריי, שכן אין אני תומכת בקריסתם הכלכלית.
ובשילוב תמימות של בעלת תשובה, למדתי שמי שעורכת את שולחן שבת מיום חמישי בערב זוכה לתלמיד חכם.

כן, כן התמדתי בזה....

ורציתי בחור לומד ועובד ושבעבודתו תיהיה בתחום התורה כגון: מלמד או סופר סתם וכיוצא בזה.

תפילה נוספת לחש ליבי לפני אבי שבשמים, שכל שידוך שלא אמור יהיה לעלות שלא יגיע אליי כלל, תקופת השידוכים החלה..

הקפדתי כמו ילדה טובה תל-אביב להישמע להוראת הרב שלי מרחמסטריבקא. שכל פגישה ראשונה לא תעלה על שעה וחצי ותמיד קודם הוא פוגש את הבחור המיועד.

שכן נהג בי כביתו שלו. אך השידוך הזה היה שונה, חבר טוב של אחי הציע שידוך, שמעתי.. אך השידוך הזה סתר את כל התיכנונים במקום שעה וחצי הפגישה התארכה ל-4 שעות שכן באמת ובתמים, ובלב.

השידוך צלח, אכן נישאנו. לימים התברר לי כי בעלי צאצא ישיר של האלשך הקדוש, אותו בחור שנחשב לעילוי של הישיבה. ובגיל 22 קיבל הסמכה מהרב נחמיה גולדבר, בגיל 25 הוסמך לרבה הראשי של יפן. הוא בעלי - אותו הכרתי בשידוך.

אותו בחור שבגיל 16 וחצי עזב את אמריקה ועלה מרוב אהבתו לארץ ישראל, מבלי משפחה או איש שיחכו לו בצד השני של העולם, בילה את לילותיו הראשונים על הספסל בגן סאקר.

אך החשוב מכל שפנה לשדכנית כדי למצוא את בחירת ליבו, זאת מיהרה להסביר לו שלפי הערכתה אין הוא שווה יותר משני דולר.

עצוב לדעת שאותה חברה שאוחזת ונשענת על דמויות כמו רבי עקיבא, דויד המלך. שוכחת איזו דרך הם עברו כדי להפוך למי שהם הפכו להיות. עצוב לדעת שכנראה היום הם לא היו שורדים, כנראה מרוב הרצון להגיע למטרה שכחנו שיש דרך.

אז כמה כסף אתה שווה, בחור יקר?

תשובת המשקל: תרבות חרדית מול יהדות חרדית

הכותבת היא עיתונאית, משוררת ואשת רב, חברה באיגוד נשות הצפלינים בצבא ארצות הברית

]]>
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

Mame לאישה הדתית