הייתי רוצה להאמין שכחול ולבן זה הצבע שלי ושל רבים, אך האמת היא שלא כך המציאות כי שהצבעים השולטים מושפעים בעיקר משחור ולבן, ובמקרה הטוב אפור, פחות או יותר כמו המציאות של אנשים רבים שסובלים מן הגזענות. התרגלנו להיות כל כך לא מופתעים עד שכל פעם אנו מופתעים מחדש מזה שהופתענו מפרשת גזענות חדשה. תודה לאל שיש מי שבינינו, שעדיין לא פיתחו אדישות, מה שנותן תקווה שעדיין יש לנו לב, שיכול להיסדק ולהרגיש את שבר זולתנו.
מובא בספר ״עץ חיים״ שה׳ יתברך שוכן בכלים השבורים להבדיל מארגון הרצח הסטאני, הדאעש ששמו כן הוא, יש בו את שתי המילים דע אש, אך יתר מכן יש בו את המילה אדישות, וזה קשור לכולנו, כי רע לא מתקיים בלי טוב, והשקט מאפשר את הרעש, על ידי עדר של כבשים אנשים בלי לב אך עם מוח. דרך ארץ בלי תורה, זה בדיוק כגשם היורד על שדה קוצים ומפרה אותו בקוציו, אך השאלה העמוקה היא, מדוע, אין אינו עוקרים את הקוצים ושותלים פרחים?
מדוע? אולי כי חשבנו שהקוצים של השכן לא משפיעים על הדשא הירוק שלנו, וזו הטעות..כן זו הטעות. כי חברה איכותית נמדדת ביכולת שלה לקבל, לעזור, לחשל. כך שהגזענות נוטעת הפרדה המביאה עימה תחושה של חוסר שייכות ומולידה כאב, וכאב מביא כעס, וכעס גורם להרגיש לא שייך ולא נצרך זה הדבר המשפיל ביותר, וההרסני ביותר.
אך לצערי לכל אחד מאיתנו יש את הסיבה למה זה בסדר להיות גזען, או במילים אחרות משנים לגברת את ההדרת. בדיוק כמו שהיום מתחוללת שואה רצחנית. החושך הזה הוא מראה של עצמנו, שנבדוק בנפשנו כמה אנו חשוכים כמה אנו אוהבים. כיצד נימנע את שרפת מקדשנו, הרי לכל אחד יש את ההסבר שלו מדוע הוא צודק, שהוא או היא או אנחנו, לא אוהבים או כועסים או שונאים או גזענים אז אנחנו ממשיכים להיות צודקים.
ומשיח? משיח לא בא ומשיח לא מטלפן, ומשיח לא דופק על הדלת, אבל הוא כן עומד ומחכה מחכה לנו, שנרצה אותו באמת, אך הגזענות חולשת על כל החברה הישראלית. במקום שנראה את הקסם שבתרבויות השונות מתאחדות לעבודת ה׳ בגוונים מיוחדים, בדיוק כמו 12 שבטי ישראל שלכל אחד היה את עבודת ה׳ המיוחדת שלו.
בדיוק להפך אנו רואים את השוני והזרות, ויצר לב האדם חושק להרגיש מוביל, אז מיד מתחילה התחרות, ובתחרות כמו בתחרות חייבים להיות מפסידים כדי שיהו מנצחים, אין רע בלי טוב.
מובא בספר ״עץ חיים״ שה׳ יתברך שוכן בכלים השבורים להבדיל מארגון הרצח הסטאני, הדאעש ששמו כן הוא, יש בו את שתי המילים דע אש, אך יתר מכן יש בו את המילה אדישות, וזה קשור לכולנו, כי רע לא מתקיים בלי טוב, והשקט מאפשר את הרעש, על ידי עדר של כבשים אנשים בלי לב אך עם מוח. דרך ארץ בלי תורה, זה בדיוק כגשם היורד על שדה קוצים ומפרה אותו בקוציו, אך השאלה העמוקה היא, מדוע, אין אינו עוקרים את הקוצים ושותלים פרחים? ,מדוע? אולי כי חשבנו שהקוצים של השכן לא משפיעים על הדשא הירוק שלנו, וזו הטעות..כן זו הטעות. כי חברה איכותית נמדדת ביכולת שלה לקבל, לעזור, לחשל. כך שהגזענות נוטעת הפרדה המביאה עימה תחושה של חוסר שייכות ומולידה כאב, וכאב מביא כעס, וכעס גורם להרגיש לא שייך ולא נצרך זה הדבר המשפיל ביותר, וההרסני ביותר.,אך לצערי לכל אחד מאיתנו יש את הסיבה למה זה בסדר להיות גזען, או במילים אחרות משנים לגברת את ההדרת. בדיוק כמו שהיום מתחוללת שואה רצחנית. החושך הזה הוא מראה של עצמנו, שנבדוק בנפשנו כמה אנו חשוכים כמה אנו אוהבים. כיצד נימנע את שרפת מקדשנו, הרי לכל אחד יש את ההסבר שלו מדוע הוא צודק, שהוא או היא או אנחנו, לא אוהבים או כועסים או שונאים או גזענים אז אנחנו ממשיכים להיות צודקים.,ומשיח? משיח לא בא ומשיח לא מטלפן, ומשיח לא דופק על הדלת, אבל הוא כן עומד ומחכה מחכה לנו, שנרצה אותו באמת, אך הגזענות חולשת על כל החברה הישראלית. במקום שנראה את הקסם שבתרבויות השונות מתאחדות לעבודת ה׳ בגוונים מיוחדים, בדיוק כמו 12 שבטי ישראל שלכל אחד היה את עבודת ה׳ המיוחדת שלו.,בדיוק להפך אנו רואים את השוני והזרות, ויצר לב האדם חושק להרגיש מוביל, אז מיד מתחילה התחרות, ובתחרות כמו בתחרות חייבים להיות מפסידים כדי שיהו מנצחים, אין רע בלי טוב. ,,ולו רק נשתדל לרגע להיות פחות צודקים, ויותר חכמים, פחות חלוקים ויותר שייכים, הרי בסופו של עניין, הבית נחרב על חוסר שייכות, על אדם שנזרק מקבוצה וחש מנודה ולא אהוב. כי לצערי יש הרבה אנשים בעולמנו, שחשים לא שייכים, כך שמי שזורע רוח, עוד יקצור סופת שבר חברתי. חברה שחיים בה אנשים שחשים שזהותם מתחילה ונגמרת בשחור ולבן ביחד ללא הבדל, פשוט נתחיל לאהוב אחד את השני, נתחיל להשתדל להיות שייכים.
(‏צילום: shutterstock) הגיע הזמן שנפסיק לנצח ונתחיל להשתדל! מפני שהתוצאות מאז ומעולם היו בידיו של הקב"ה, נשתדל לאהוב, כי אי אפשר יותר לשמוע על גזענות לא בעמנואל ולא בפתח תקווה, ולא ברחובות, באיזושהי קייטנה. ולא בכל מני סמינרים מיוחסים למיניהם שנערות יושבות בבית ובוכות כי לא קיבלו אותן, או שמי מאיתנו אינו מכבד את השני כי הוא שונה ממנו. ושאף אחד לא ירמה את עצמו, כי תופעה זו חולשת והורסת משפחות, אנשים, ילדים ובתים.
ולו רק נשתדל לרגע להיות פחות צודקים, ויותר חכמים, פחות חלוקים ויותר שייכים, הרי בסופו של עניין, הבית נחרב על חוסר שייכות, על אדם שנזרק מקבוצה וחש מנודה ולא אהוב. כי לצערי יש הרבה אנשים בעולמנו, שחשים לא שייכים, כך שמי שזורע רוח, עוד יקצור סופת שבר חברתי. חברה שחיים בה אנשים שחשים שזהותם מתחילה ונגמרת בשחור ולבן ביחד ללא הבדל, פשוט נתחיל לאהוב אחד את השני, נתחיל להשתדל להיות שייכים.
]]>
