א ה ב ה
ממש כמו הבושה שאת חשה כשאת עצבנית, נרגנת ועייפה לאחר יום מפרך ופתאום הוא ניגש אלייך, ילדך האוהב, מתרפק עלייך בחיוך מתוק, מזכיר לך אילו אוצרות יש לך ואת? שקועה בצרות, שכחת לרגע לאהוב אותם.
ואת המילים "אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה" היו חז"ל אומרים בבכי נורא, כשהגיעו לרגע בו אומר יוסף לאחיו: "אני יוסף אחיכם". היתכן? בעוד שאנו היינו עסוקים בתככים וקנאה, נשאר יוסף באהבתו האינסופית? אי אפשר לעמוד בפני תוכחתה של האהבה, אוי לה לאותה בושה.
בחודש אלול, שואל אותנו הקב"ה שאלה אחת ויחידה: האם הרעפת השנה את כל האהבה שהיתה בך על הורייך? על אחייך? על ילדייך? על אישך? האם הערכת את מתנת אלו שחיים סביבך? רק אז, תוכלי לומר בכוונת אמת את המילים "זכרנו לחיים", מפני שאת זכרת את החיים, אהבת אותם ככל שיכולת.
חודש אחד נותר לך להרעיף את כל האהבה שלא הספקת להרעיף על החיים סביבך. רק אל תגיעי לראש השנה עם עודפי ייצוא של אהבה! בחודש האחרון לשנה, מגישים בדרך כלל דו"ח שנתי של הכנסות והוצאות. יהיו כאלה שיגדילו את ההוצאות ויקנו ציוד משרדי חדש ובלבד שינכו להם את הסכום הזה מן ההוצאות המוכרות. גם את, היי כלכלית!
ה' מכלכל חיים בחסד, הרבי עכשיו באהבה, זו הוצאה מוכרת, ינכו לך אותה מן הסכום אותו תהיי חייבת לשלם. כמה פעמים אני פוגשת אמהות שכולות, אלמנות או יתומים ל"ע ולבי מתכווץ: הן נשארו עם כל כך הרבה עודפי יצוא של אהבה שאין להן על מי להרעיף אותה עוד. אין כאב גדול יותר מאהבה לא ממומשת.
בעיצומו של האלול, קוראים בתורה על זה שנטע כרם ולא חיללו, אירס אישה ולא לקחה, בנה בית ולא חנכו. כל אלה- פטורים מלצאת למלחמה. מדוע? מפני שכרם, אישה ובית, הם בראשי תיבות: "כא"ב". ואין לך בעולם כאב נורא יותר מאהבה שהחלה- ולא זכתה להתממש.
בחודש האחרון לשנה, מזכיר לנו הקב"ה שעוד מעט ממש, מתחילה המלחמה על השנה החדשה: עוד מעט, ייפתחו ספרים ועל הבריות בו ייאמר, מי יזכה להמשיך ולממש את מה שהתחיל לאהוב בהשקעה מרובה כל כך. מי נטעה מדי יום, מפרי ידיה-כרם, מי אירסה איש ולקחה ונשאה את נישואיה בכל לב, ומי, בחכמת נשים בנתה ביתה. אלה, יהיו פטורות ממלחמת השנה החדשה. הן תוכלנה ללכת ולשוב לביתן, להשלים את שהחלו.
אהבי אותם! קחי עמך דברים ושובי הביתה: הרעיפי עליהם מילים טובות ומעודדות לפתחה של שנת הלימודים החדשה, הם כל כך יראים ורכי לבב. את יכולה בכוח אהבתך לגרום לכך שכל המלחמות יפסחו עליהם. בואי ליום הדין כשאת תשושה מאהבה, כשאוצרך ריק- או אז, יפתח עלייך הקב"ה את אוצרו הטוב ותראי את כרמך- גפן פוריה, את אישך- כמלך במסיבו ואת ביתך, כשתוכו רצוף אהבה, מבשר לכם שנה טובה.
]]>
