ואז מגיע בחירות והכללים משתנים את המגרש הפוליטי תופסים הכוחות הוותיקים והחרדים לדבר ה' על הכלכלה דרעי, על ועדת הכספים גפני, על החינוך פרוש, ועל הבריאות ליצמן, ועם זה מגיע גם התקציבים, בחודשים האחרונים הכספים שנגנבו חוזרים לייעדם, מוסדות החינוך החרדי מקבלים את מה שמגיע להם, ראשי ישיבות, מג"ש, ואברכים מקבלים את המשכורות, "נגמרו הימים של השחיתות והאפליה" אומר פעם אחר פעם המפקד הדגול שמנצח על העברות הכספים יו"ר הועדה משה גפני, יחד עם השר דרעי וסגן שר החינוך כל שקל שמיועד לציבור החרדי מגיע למקום המיועד ולא לחטיבת נוער ביו"ש או למכינה קדם צבאית ל'חרדים'
כל מאעכר מתחיל יודע לדקלם מתוך שינה את המשפטים הבאים "הכח הגדול באמת נמצא אצל הפקידים" ראשי ערים חזקים ככל שיהיו עם קשרים ענפים עם כל שר או מנכ"ל נתקעו באישורים ותקציבים בגלל פקיד זוטר שלא כ"כ הסתדר עם האף הקטן שלהם, שנים רבות נציגי הציבור החרדים מבינים את הדבר הפשוט הזה, הם שומעים את זה השכם והערב מכל המאכערים של המגזר, כולם ניסו לעזור בזה אבל זה נשאר רק שם עד שהגיע השר אריה דרעי עם התוכנית שלו " אפלייה מתקנת לחרדים שבמסגרתה ייזכו מועמדים מצטיינים מהמגזר החרדי לשילוב בשירות המדינה" קרי- תוך כמה שנים, הניכור והשנאה שיש במשרדי ממשלה לציבור החרדי יפחת בהרבה ואולי אולי עוד שנים טובות גם ייפסק.
ואת זה אני שומע מאברכים תוך כדי אכילת השניצל לצלילי הדיי דיינו של ילדי החיידר באמצע דרשת חתן הבר מצווה. ואז הגיע תורי להגיב "אתם מבינים שכל זה היה בגלל שצייתנו לגדולי ישראל והצבענו בבחירות האחרונות בתאריך כו' אדר עבור הנציגים המוצלחים שלנו! אמרתי לסיכום, חייב לציין שלא הייתה שום התנגדות לדבריי מצד הנוכחים.
מה שפתק קטן יכול לעשות, הכח במגרש של הקטנים?
]]>
