אצלנו, המצב קצת עדין יותר, או בעצם 'מורכב הרבה יותר'.
'ואלה – תולדות – אהרן – ומשה', למה הוזכר שמו של משה בפסוק המדבר על בניו של אהרן? את ההסבר לכך מספקת הגמרא ב'סנהדרין': 'כל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב, כאילו ילדו'. משה רבנו לימד את בניו של אהרון תורה, לכן הם נקרא על שמו.
אכן מסבירים חז"ל שזו איננה מליצה - 'כאילו ילדו'. מדובר פה בהוספת החלק העיקרי של הנשמה לילד: אבא ואימא נתנו את הגוף והבורא מוסיף לו את הנשמה. נתינת הנשמה, היא בעיקר ע"י התורה ('כי התורה נשמותיהן של ישראל' –השל"ההק') ופעולה רוחנית כבירה זו מתבצעת – מבלי ידיעת המלמד – על ידו.
עיקרון ההוראה היהודי
בלי לחץ. זה לא אומר שצריך ללמוד כל היום תורה.. אמנם, כמובתי הספר שהיו לרב זמיר כהן (כיום כבר עברו בעלות) ששמם היה 'יהדות ומדעים': הם היו בדגש על רמה גבוהה של המדעים, אך העיקרון היה על מורים המשמשים דוגמא ליראת שמיים ומידות, לפני כל דבר אחר.
גם כמו העיקרון אותו הדריכה שרה שנירר את סגנית הלפני תחילת עבודתן המשותפת: אנו מלמדים פה שלל מקצועות כמקובל סביבנו, אך העיקרון של מציאות המורה מול התלמידה הוא החדרת היהדות. כבר ראינו מספיק מלמדים ומורות שההנהלה הכניסה אותם בגלל שהם יודעים 'לתפוס כיתה על האצבע הקטנה שלהם' אך הם 'פצעו נפשית' תלמידים.
כאשר המלמד הינו ירא שמיים, מתקיימת בינו לבין התלמיד הפעולה המתאימה והמתבקשת מבחינה רוחנית. באם לא, אז לילד חסר משהו מאד בסיסי בחייו. פעם הופיע פרסומת יפה במיוחד, מודעת דרושים למלמדים: 'דרוש מלמד שיראתו קודמת לחוכמתו'... אז אם הפרסומת של משרד החינוך אומרת: 'מורה טוב מורה לחיים' היהדות אומרת: 'מורה טוב, מורה לנצח נצחים'.
אכן, מדובר פה בתוספת חלק נשמה לתלמיד, לא פחות. נקודה מעניינת: בנך מתקשה? יש פתרון! אכן, יראת שמיים של המלמד, המורה, היא ערובה לרגישות המחנך לכבוד התלמיד ולתחושת המחויבותלנסות ולקדם כל תלמיד - גם תלמיד שההנהלה לא מצפה להתקדמותו בגין דוחו"ת קודמים ממורים של שנים שעברו.
מלמדים ומורות שכאלו, מוצאים מסילות ללבבות התלמידים המתקשים לימודית. פשוט, לפתע התלמיד מגלה שבאמת מתייחסים אליו ומתעניינים בו ושהמחנך מחמיא לו על דברים אמיתיים אצלו. או אז, התלמיד המתקשה, באמת מתחיל להגיב עם רמת המשכל האמיתית שלו.. כשהתלמיד רואה במחנך דוגמא של מידות ויראת שמיים, הוא הרבה יותר מקבל ממנו. זה מבלי לתכנן ולרצות, זו פעולה רוחנית אותה קבע הבורא. מבחינה טקטית ומבחינה רוחנית, אלו הם מתכוני ההצלחה.
מה הרווח של המורה והמנהל?
טוב, אז אם אנו מפזרים קומפלימנטים למורים מזן מסוים, מה כזה ה'ביג דיל' בשביל המורים שאינם כאלו, בעצמם, לנסות ולעבוד כך ומה הביג דיל בשביל מנהלים, לחזר דווקא אחר מורים שכאלו? אכן, אומר השלה הק', למחנכים הללו (המלמדים, המורות, המנהלים) יש חלק בכל אחת מהמצוות שיעשה אח"כ החניך..
]]>
