כמה פעמים בחודש את מוצאת את עצמך עומדת אל מול דילמות לגבי העסק שלך, האם להגדיל או לצמצם, לקחת עוד לקוחות או לרדת מהם? כמה התמחור? ועוד פרטים קטנים, מתישים. שמוציאים לך את כל החזון מהמפרשים, את כל האמביציה, ונותנם לך להישאר תקועה בנתונים קטנים ומעצבנים.

ואז, באותם רגעים, את שואלת את עצמך בכאב ובתסכול: איפה? איפה הרומן המדהים שהיה לי ולעסק שלי? איפה הרגעים שחלמתי עליו? שהיה לי כוח להשקיע בקשר ביני ובינו? איך קרה המצב שהעסק שלי - מי שהיה ה"בייבי" שלי, הפך להיות אמצעי לקבלת משכורת לכיסוי המשכנתא, והאיום המונע ממני להנות בחיים ולהיות רגועה?

תופעה זאת בעסקים מתרחשת בעיקבות "אפקט שרידה" שעסקים רבים חיים על פיו. שמתאפיין בלתפעל את העסק בכאן ועכשיו, ללא תכנון לטווח רחוק, ובמקום לשקלל את כל הנתונים מראיה נרחבת ופריפריאלית בעלת העסק מקבלת כל החלטה בפני עצמה, ולא נצמדת לחזון שיוביל אותה.

איך זה ניראה?

שכל ההחלטות הן כאן ועכשיו: נתקעת ויש עומס? חייבת עוד עובדת לעסק. לא אוהבת את המשרה? נחפש אחרת.
לא מתמודדת עם הסיכונים? אולי נכניס שותפה. כל המשפטים האלה הם מתכון בטוח להריגת חזון העסק שלך, לשריפת זמן, כסף, משאבים, לפספוס הזדמנויות עסקיות. ובסך הכל, סוף היום והתקופה את מרגישה מותשת. והורגת ברגע את ההתאהבות שלך בעסק שלך.

אז מה עושים?

הסוד הוא חמש דקות ביום...

כל בוקר בזמן שאת מתיישבת על הכיסא, רגע לפני שאת נסחפת לשלל המטלות. תני לך ולעסק רגע אנטימי של פיתוח חזון . עצמי עניים, ותראי את עצמך מתעוררת לבוקר עוד חמש שנים מהיום. מי נימצא שם לידך? לאיזה בוקר את קמה? איך ניראת העבודה שאת הולכת אליה? מה הסביבה העוטפת אותך? מה התפקיד שלך בעסק? הציצי באותו רגע בדפי ניהול החשבונות של העסק - מה המחזור הכספי שלך מידי חודש? מידי שנה? ותרפי, תאפשרי לעצמך לחשוב גבוה, להתפרע. את יכולה, את יכולה להשיג כל מה שאת רוצה ברגע זה.

כל, אבל כל התשובות נמצאות בתוכך, כל החלומות לאן את רוצה ויכולה להגיע - אצלך בפנים. רק שמרוץ היום יום מחסל אותם, הם נחנקו בתוכך תוך כדי ריצה.

ואז- כשאת פותחת את העיניים. תרשמי את המקום הזה שהיית שם. כי זה איפה שאת רוצה להיות עם העסק שלך עוד חמש שנים. ועכשיו - איך בונים תוכנית עיסקית שתוביל אותך אל החזון שלך? שתפתור לך את כל הבעיות בעסק לאורך הדרך, שהדרך העיסקית שלך תהיה ברורה ויציבה?

על כך בכתבה הבאה בסדרה>>>

]]>