בשנת 1951 ערך הפסיכולוג האמריקאי סלומון אש ניסוי, בו הושיב שבעה אנשים בחדר אחד כאשר שישה מתוכם משתפים איתו פעולה ואחד מהם הוא הנבדק.

לקבוצה הוצגו שלושה פסים בגדלים שונים. על הקבוצה היה להגיד איזה מהפסים הכי דומה באורכו לפס בודד שהוצג בפניהם. האנשים נשאלו בזה אחר זה כאשר הנבדק מקום שישי - אחד לפני האחרון.

הניסוי נערך על כמה נבדקים בכמה סטים עם אורכים שונים. בפעמים הראשונות, כאשר כולם ענו את התשובה הנכונה – גם הנבדק ענה תשובה נכונה. אך בשאר הפעמים כאשר ענו משתפי הפעולה תשובה שגויה, ענו חצי מהנבדקים גם הם תשובה שגויה – לפחות בחצי מצעדי הניסוי, למרות דעתם השונה.

כאשר נשאלו הנבדקים מדוע ענו את התשובה הזו, טענו כי ידעו שהם עונים תשובה שגויה אך פחדו לענות שונה. בנוסף, חלקם הטילו ספק בתשובה שלהם וחלקם השתכנעו מדעתם של השאר.

תופעה נפוצה זו נקראת "קונפורמיות " או במילים אחרות - זרימה עם הזרם.

קונפורמיות הינה שינוי התנהגות או הסתגלות למצב בהתאם לנורמות חברתיות או כללים הנהוגים בחברה. לעיתים נובעת כתוצאה מלחץ חברתי או על ידי אמצעי פיקוח. ישנם המשבחים את ה"נון קונפרמיסטים" אשר מתמידים בדעתם ולא פועלים על פי לחצי החברה.

לעומתם ישנם רבים הטוענים כי הקונפורמיות הינה חיובית ובלעדיה לא ניתן לקיים חברה תקינה ויציבה. אני סבורה, שאנו כחברה בעלת דעות רבות ומגוונות - יכולים להזדהות עם תופעה זו. לא פעם נפעל בצורה מסויימת כי "ככה נהוג" וכי "ככה כולם עושים".

ולא. כנראה שזה לא רק תירוץ של ילדים להורים. אולי זה שלילי אולי זה חיובי. אולי בזכות זה אנחנו מי שאנחנו. אבל תעשו לי טובה, אל תתנו לקונפורמיות לבטל את הרצונות שלכם! תגידו, תעשו, תשנו – אל תחיו חיים שלמים בשביל סיפוק אנשים אחרים!

]]>