מהריבה ועד לארבעים מליון

כותרת משנית:
כשהכל החל היא הייתה בכלל סוכנת ביטוח,סוכנת כזו ששונאת את העבודה שלה,.כל קשר בינה לבין המטבח לא היה קיים.אז איך בדיוק הפכה שרה בת׳ מסוכנת בדימוס לאימפריית מתוקים בשווי של ארבעים מליון דולר?

כתבה:
הכל החל בשלהי שנות השבעים,אז בכלל הייתה שרה בת׳ לוין סוכנת ביטוח,כזו ששנאה את עבודתה אך לא חשבה לעזוב אותה,בגלל מצבה הכלכלי.משום שהייתה אז אם חד הורית לשתי בנות מקסימות.היום,כשהיא כבת שבעים,היא מליונרית לא קטנה שעדיין מחפשת היכן להתקדם קדימה,ולא מתכננת בשום פנים ואופן לעצור.אז מה יש לה עכשיו? מפעל לייצור ריבות,חמש מסעדות,חמישה עשר פרסים,וספר בישול מצליח,וכל זה באישה אחת קטנה שעדיין לומדת ומחפשת להתחדש.

את שמה הפרטי לא הרבה מכירים,אך את מותג הריבות שלה Sarabeth's אין ניויורקי שלא מכיר.אך איך בכל זאת כל התאגיד הזה החל?הבה נחזור אחורה לשלהי שנות השבעים.

שרה בת׳ חזרה הביתה אחרי יום עבודה מפרך,ניגשה לאמה והחלה לבכות בפניה ״אני אפחת!כל האחים שלי מצליחים עם קריירות משגשגות,ורק אני תקועה במקום ובעבודה לא חשובה ולא מספקת״. אמה, שלא התרגשה מהסצנה, פשוט אמרה לה: "בתי, את כן משהי, שהיא משהו משהו, רק שפשוט את עדיין לא מצאת את מי שאת!". עד עצם היום הזה, לא מפסיקה שרה בת׳ להגיד, שהכל בזכות אמה, ובלעדיה היא לא שווה דבר. עד יום מותה, אמה של שרה בת׳ עבדה לצדה.

יום אחד החליטה שרה בת׳ לנסות את כישוריה במטבח, לקחה מתכון לריבה עתיק כבן מאתיים שנה שעובר במשפחה כמה דורות והכינה אותו. כל מי שטעם מהריבה התאהב בה וטען שזו הריבה הכי טעימה שטעם, היא החלה לחלק לקרובי המשפחה והחברים הקרובים את מעשה ידיה, ואלו במקביל דחפו אותה למכור את הריבה לחנויות המזון, ולהרוויח על זה כסף.

וזה באמת מה שעשתה שרה בת׳. היא ניגשה לחנויות הקרובות לביתה, והציעה להן לקנות את הסחורה. ומשם זה התגלגל קדימה, לאחר שהחנויות הסכימו למכור את סחורתה, הביקוש גדל ועוד ועוד חנויות רצו לקנות את הריבה הקסומה, והיא החלה לייצר כמויות גדולות יותר של ריבה במטבחה הפרטי. בתחילת הדרך, האמצעים היו דלים ומאולתרים. למשל, בשביל לערבב את הריבה השתמשה שרה בת׳ באלה של בייסבול, ודליים ענקיים מפלסטיק בשביל לקלוט את כל הכמות הגדולה של הריבה.

הקפיצה המשמעותית בקריירת הקונדיטוריה של שרה בת׳ קרתה בשנת 1981, כאשר פגשה את ביל לוין, קבלן שתכנן לפתוח בית קפה קטן במנהטן. ביל התלהב מהתוצרת של שרה בת׳ והחליט לפתוח לה בית קפה שבה תמכור את מצרכיה ואת הריבות המפורסמות. משלושה שולחנות הם הוסיפו עוד חמש. הוסיפו לתפריט ארוחת צהריים ועוד כמה מטעמים, ובשנת 1981 פתחו יחד ביל ושרה בת׳ (שהפכו לזוג) את המסעדה הראשונה שלהם. היום כבר הפך המותג Sarabeth's לאמפריה ענקית, מפעל הריבות הענקי מייצר כמליון ריבות בשנה, אין ספק שזוהי גאווה ענקית למשפחה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

שרה בת׳ לא התעסקה בכל התהילה וההצלחה מסביב. את זה השאירה לבעלה, ביל לוין. בעוד היא ישבה במטבח והחלה לחבר מתכונים חדשים ויצירות חדשות וטעימות לאמפריית המתוקים שלה. לימים הוציאה שרה בת׳ ספר מתכונים שנמכר בעשרות אלפי עותקים, ורבים השפים שבאים להתייעץ עמה ולבאים לראות איך עובדת גורו האפייה הניו-יורקית.

בגיל 65 סבלה שרה בת׳ ממשקל עודף, או כפי שהיא אומרת "כשאת במטבח, כפית פה כפית שם טעימה פה טעימה שם, ואת גדלה וגדלה בלי משים". היא הצטרפה לשומרי משקל והשילה ממשקלה עשרות קילוגרמים טובים. היא שומרת על תזונה נכונה ואף הוציאה עוגיה שנקראת "עוגיית שומרי משקל" שהיא טעימה נורא ודלת קלוריות ושומנים.

עד כה פתחה שרה בת׳ כחמש מסעדות, חלקן כולן מבוססות על הריבות והמאפים, וחלקן מגישות ארוחות מלאות, שרה בת׳ אוהבת להיות מעודכנת בכל מה שקורה בחמשת מסעדותיה. שרה בת׳ עוברת בכל שבוע בכל המסעדות, מעניקה לשפים שלה מתכונים ותפריטים וטועמת ממעשה ידיהם. היא טוענת שמי שרוצה שהעסק שלו יצליח ויתפקד כמו שצריך, צריך לבקר בו באופן תדיר, לראות מה ניתן לשפר ומה ניתן להוסיף. וכמובן להראות נוכחות לצוות העובדים, ולתת להם להרגיש שעומד מאחוריהם בוס שאכפת לו.

המוטו של שרה בת׳, הוא שכל אחד צריך לעסוק במה שהוא אוהב לעסוק, כי רק כך הוא יהנה מעבודתו לא משנה היכן הוא נמצא ובמה הוא עוסק, כשאתה עוסק במה שאתה אוהב, תחושת הסיפוק באה בכל שנית עבודה.

]]>