ערב פסח. אפשר כבר להגיד? אחת סיפרה לי שהמילה פסח, מכניסה אותה לפאניקה, ניקיונות, טורים ארוכים שלא נגמרים, פקקים, עומס של מטלות, "אין לי זמן" יוצא לי הרבה פעמים לשמוע את המשפט הזה. "אין לי זמן לסדר את החדר" "אין לי זמן לשתות את הקפה שלי בבוקר", "אין לי זמן לנשום" זה כבר מתחיל להדאיג אותי. מה גם לנשום אין לך זמן? לא. תעשי לי טובה שבי רגע ותנשמי. אני חייבת אותך כאן, את צריכה לתת לעצמך זמן לנשימה או שתיים.

שאלתי חברה שהרבה זמן חיפשה אותי, "את רוצה לבוא לקפה? "אין לי זמן היא ענתה לי, "אין לי זמן" הפך ממזמן לסוג של שקר לבן - כי מה זה אין לי זמן? הכל עניין של סדר עדיפויות. מה חשוב קודם, ומה חשוב אחר כך.

אם נשים לב, הדבר היחיד בעולם שיש במידה שווה לכולם. כולל לבוסית שלך בעבודה, זהו הזמן. לכל אדם יש עשרים וארבע שעות ביממה. עוד לא שמעתי על משהי שיש לה עשרים ושש שעות, אולי יש ולא עדכנו אותי. אדם עשיר אדם עני, מזכירה או גננת, רופא או תלמיד יש להם בדיוק את אותו הזמן.

בוודאי יצא לכם לפגוש משהי שרציתם לצאת איתה לקפה, אולי להתייעץ. לצאת איתה שתבוא לעזור לכם בניקיונות הפסח. והיא ענתה לכם: "אין לי זמן". אתרגם לכם את זה: היא פשוט מתכוונת שאת לא ממש בסדר העדיפויות שלה. יש לה סדר עדיפויות שבו היא רואה לנכון מה חשוב יותר, ומה חשוב פחות. כנראה שאת לא שם בתחילת הרשימה. לא, את לא צריכה להיפגע מזה וגם לא לקחת ללב, זה בסדר לגמרי. רק תביני, זה עניין של סדר עדיפויות. גם לך יש סדר עדיפויות משלך ואף אחד לא יקבע לך מה לשים קודם ומה אחר כך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כל אחת בעולם יש לה יעד מסוים שאליו היא מכוונת להגיע והיא רוצה להצליח ביעד שלה, להגשים אותו. אם אנחנו רוצים להצליח ביעד שאנחנו מציבות לעצמינו, זה לא קשור לזמן שיש לנו. זה קשור לזה שהאם הוא עומד בסדר העדיפויות שלנו אם זה עומד שם, את תגיעי אל היעד.

"העולם שייך לאנשים שקמים מוקדם" שמעתי את המשפט הזה וחשבתי לעצמי כמה הוא נכון ואני שמה לב שמתעוררים מוקדם בבוקר אני מספיקים יותר.

פעם לא היה לי זמן, לא היה לי זמן לדבר עם השכנה. לענות לטלפון בבית, להכין כריך לעבודה להביא מהמחסן את בגדי החורף. לא היה לי זמן להגיד מזל טוב לחברה שהתחנה. מצאתי את עצמי במרוץ מטורף של זמן. הבנתי שזה לא הגיוני. אני מחליטה לעשות שינוי. משהו מבפנים, רשימה ברורה של סדר עדיפויות. מה אני עושה עכשיו, היום ומחר. פתאום אני שמה לב שקורה הקסם יש זמן לדבר עם השכנה, להתנדבות בשכונה, לענות לשיחה, להביא את בגדי החורף מהמחסן ולכתוב את המילים האלה.

זמן, זהו עניין של סדר עדיפויות.

אמרתי לכם כבר...