אאא

דף כא

1. האיבעיות בקידוש. 2. קידוש לאחר שיצא.

  1. האיבעיות בדיני קידוש ידים ורגלים 1. האם יציאת כל גופו חוץ לעזרה מועלת ומצריכה קדוש שוב, והצדדים שבלינה ליכא היסח הדעת משא"כ ביציאה ומאידך בידו לחזור, ולא פשטינן והשמועות לקמן. 2. האם בנטמא גופו שטעון טבילה והערב שמש נצרך לקדש ידיו ורגליו שוב דחשיבא היסח הדעת, או דנזהר כיון שעומד להיות ראוי. ומייתי מכהן השורף את הפרה שמקדש ואח"כ מטמאים אותו ש"מ דלא פסלה, ודחי דטבול יום כשר בפרה ורק עבדינן בה כעין עבודה, ולא נפשט. 3. האם מותר לקדש ידיו ורגליו בתוך הכיור או שנאמר ממנו למעט בתוכו, ומייתי מהטובל במי מערה עבודתו פסולה משמע דקמ"ל דמהני טבילה בכיור, ודחי דצריכא למימר דלא נימא דטבילת כל גופו עדיפא מקידוש.

  2. השמועות האם מי שיצא מחויב לקדש ידיו ורגליו שוב 1. יצאו ידיו הרי הם בקדושתן, ודחי דהאיבעיא ביצא כל גופו. 2. קידש בכלי שרת בחוץ עבודתו פסולה, משמע שאם קידש בפנים ויצא עבודתו כשירה, ודחי דמהני דווקא שקדש ידיו בכלי שרת בחוץ. 3. יצא מחוץ לחומת העזרה לשהות טעון טבילה, ודחי דקאי על יצא להסך רגליו. 4. בפרה אדומה מקדש בכלי שרת בפנים ויוצא, ודחי דלא פסלה בה יציאה הואיל וכל מעשיה בחוץ.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כא

  1. האיבעיות בדיני קידוש ידים ורגלים (3)

  2. האיבעיא האם מי שיצא טעון לקדש שוב, והשמועות (4)

דף כב

1. הפסול בכיור. 2. דיני מי הכיור. 3. ערלות.

  1. פסול מי הכיור בלינה, לראב"י למתירים בשקיעה ולאברים בעלות השחר, לרב חסדא רק בעלות השחר, ולרבי יוחנן אחר ששיקעו את הכיור בשקיעה לא מעלהו עד למחר. והשמועות 1. לרבי יוחנן אם לא שיקעו את הכיור בשקיעה רוחץ ממנו בלילה עד עלות השחר, ותירץ דסבר שראוי לעבודת לילה, וסובר דבלילה ראוי אף לעבודות היום אלא חושש לשמא לא ישקעוהו קודם עלוה"ש. 2. לרבי יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר א"צ לקדש, וקשיא לאביי דמוקים לה כרבי כיצד אין המים נפסלים בעלוה"ש בלינה, ותירץ דלפני עלוה"ש משקעו, ור"י פליג על ר"ח בכך שסובר דמצוה לשקעו כבר מתחילת הלילה. 3. הכהנים בעלות השחר היו שומעים את קול המוכני משמע שאז מעלהו והיה משוקע בלילה, ולר"א גם שיקעו בגלגל וזה נעשה כדי שישמע את קולו מי שלא שומע את גביני הכרוז.

  2. הדינים שנאמרו במי הכיור 1. שיעור המים כדי שיוכלו לקדש ממנו ארבעה כהנים בבת אחת שנאמר ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו. 2. אם קדח בתוך הכיור והכניס כלי שרת כשר אף בפחות מרביעית שנאמר ממנו. 3. א"א לצרף כלי חול לכיור, להו"א דילפינן ק"ו מכנו שהוקש רק לגבי שיעשה מנחשת, ולמסקנא נאמר ממנו למעט כלי חול שלא נמשח. 4. המשלים למי מקוה משלים לשיעור מי כיור אבל לא לרביעית של נט"י, ובעי למימר דקאי על טיט הנדוק או יבחושין אדומים, ולמסקנא על מי פירות בנטל סאה ונתן סאה. 5. איכא מחלוקת תנאים האם מי הכיור היו מים חיים ממעיין או דאף שאר מימות של מקוה כשרים לכיור.

  3. פסולי ערלות שמחללים עבודה ומאי קמ"ל 1. בן נכר ערל לב זהו מומר שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים, וקמ"ל אף דלא מאיס. 2. ערל שמתו אחיו מחמת מילה, וקמ"ל אף שלבו לשמים.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כב

  1. השיטות בפסולי מי הכיור בלילה, והשמועות (3)

  2. הדינים שנאמרו במי הכיור (5)

  3. פסולי ערלות שמחללים עבודה, ומאי קמ"ל (2)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com