אאא

עם כל טרדותיו העצומות בהרבצת התורה ובהנהגת הציבור באחריות הגדולה שהוטלה על שכמו, נטל מרן ראש הישיבה הגראי״ל שטיינמן זצוק"ל על עצמו עול נוסף של ירידה אל העם, כאשר מרבה היה להגיע אל היכלי הישיבות הקדושות וקהילות הקודש לפי הזמנת ראשי ומנהיגי המקומות, למסור משאות תורניים ולשאת משאות חיזוק, בעיקר לקראת חג מתן תורה או ימים הנוראים וכיוצא בזה.

בולטת במיוחד העובדה, שבמקרים רבים, הגיע מרן ראש הישיבה זצוק"ל למשאות תורה וחיזוק בהיכלי הישיבות וקהילות הקודש של חצרות האדמורי"ם וקהילות החסידים הגדולות, הן בארץ והן בגולה.

חשיבות הדבר אצל מרן זצוק"ל שראה לנכון להדק את הקשרים בין קהילות הקודש, באה לידי ביטוי פומבי הן בהנהגת הציבור בפרטים רבים, והן בהנהגה כלפי חצרות הקודש וכ"ק האדמורי"ם שליט"א, בכבוד והיקר הראויים, כשלא אחת אף השתתף בשמחות שונות בחצרות הקודש, גור, ויז'ניץ, בעלזא, צאנז, סלונים, סערט ויז'ניץ ועוד.

הבוקר (שישי) סוקר העיתון 'יתד נאמן' את הקשר העז ששרר בין מרן ראש הישיבה מנהיג הציבור הליטאי לגדולי האדמו״רים.

לכל זכור אחד המאורעות האחרונים הפומביים, שמרן זצוק"ל טרח ועלה במיוחד לירושלים בחודש אלול תשע"ו, כדי להשתתף בשמחת נישואין בחצר הקודש גור, כשלאחר מכן בא כ"ק האדמו"ר מגור לפקוד את מעונו של מרן זצוק"ל להתברך בברכת השנים.

ללא ספק אחד הדברים המשמעותיים שעשה מרן ראש הישיבה זצוק"ל בשטח זה, היה הנסיעות לחו״ל שנועדו למטרות חיזוק, כשלאחדים מהם הצטרף כ"ק האדמו"ר מגור, שהעבירו מסר אדיר לכל תפוצות ישראל בנושא זה.

כבר בנסיעה הגדולה הראשונה לארה"ב בחודש אייר שנת תשנ"ח, לטובת הקמת קרן 'נתיבות משה' להוספת הקמת בתי ספר תורניים ברחבי הארץ לטובת קירוב ילדי ישראל, ביקרו מרן זצוק"ל יחד עם יבלחט"א כ"ק האדמו"ר מגור בעשרות מישיבות ניו יורק, כאשר בכל אחת מהן השמיע מרן זצוק"ל דברים נלהבים על גודל הזכות להיות נמנים על לגיונה של מלך, כשדבריו עוררו לבבות רבים והגביהו את השאיפות להיות נמנים על שבט לוי שבדור.

יחד עם דבריו הנוקבים והמהדהדים התלוותה גם התחושה המרוממת, לראות את שבטי ישראל יחד, כאשר מרן ראש הישיבה זצוק"ל הופיע בשכם אחד יחד עם כ"ק האדמו"ר שליט"א שנהגו כבוד זה בזה, אם זה בישיבות הגדולות של נוסח ישיבות ליטא, 'תורה ודעת', 'מיר', 'תורה תמימה' ועוד, או בישיבות החסידיות בראשות כ"ק האדמורי"ם שליט"א, כמו ישיבת 'יגדיל תורה גור', 'נובומינסק', 'סקווירא' ועוד. 

באותה נסיעה שח על כך מרן ראש הישיבה זצוק"ל דברים ברורים בנושא זה בישיבת מועצת גדולי התורה של אגו"י באמריקה שהתכנסה במיוחד לכבודם, בראשותם של גדולי ראשי הישיבות והאדמורי"ם חברי מועצת גדולי התורה זצוק"ל ויבלחט"א, בהם עמד על מה שמוצאים בהלכות תפילה ש"נמצאו כל ישראל מכוונים את ליבם למקום אחד", וביאר את העניין בהרחבה.

בסוף דבריו היסודיים הוסיף מרן זצוק"ל ואמר: "רצוננו, ורצון כל אחד מישראל, שכל היהודים החרדים, בין בארץ ישראל בין באמריקה, בין בכל העולם, יהיו כולם 'אחד', שלכולם תהיה רק שאיפה אחת לרומם כבוד שמים, ואנו בתקווה שנזכה שיתקרבו כולם. ויעזור ד' שכל החרדים יתלכדו בכוונה אחת לעבוד את ד', ולהעמיד דורות להקב"ה".

בדברים קצרים אלו, העמיד מרן זצוק"ל את גולת הכותרת משאיפתו המרכזית במסע חיזוק זה, שעל ידו יוכלו כל היהודים החרדים בכל העולם כולו, להתאחד במטרה אחת למען כבוד שמים וכבוד התורה.

באותו מסע רב רושם, אף ביקר מרן ראש הישיבה זצוק"ל במעונם של ראשי הישיבות והאדמורי"ם ברחבי ניו יורק, כשהביקורים אצל כ"ק האדמורי"ם שליט"א הדהדו והפכו לשיחות היום בקהילות החסידיות.אחד הביקורים המיוחדים שהותירו רושם עז, היה הביקור המיוחד בוויליאמסבורג, אליו נסעו במיוחד כדי לפקוד את מעונו של כ"ק האדמו"ר בעל ה'ברך משה' מסאטמר זצוק"ל, שקיבלם בכבוד גדול. כ"ק האדמו"ר מסאטמר זצוק"ל אף החזיר ביקור גומלין באכסנייתו של מרן זצוק"ל בבורו פארק, והשניים שוחחו זמן מה בענייני חיזוק הדת והתורה, בנוכחות המונים שצבאו על הדלתות לראות את המחזה המפעים.

כך גם הביקורים במעונותיהם של כ"ק האדמורי"ם מסקולען, ראחמסטריווקא, קלויזנבורג שליט"א, ואצל להבחל"ח הגר"מ קליין מאונגוואר זצוק"ל, שאף הם באו לביקורי גומלין ושיחות של תורה שנשמעו במעונותיהם, הפכו לשיחת היום ברחוב היהודי. לימים הפכו השיחות עם הגר"מ קליין זצוק"ל למשא ומתן תורני שנמשך בהתכתבות עם מרן זצוק"ל, שהודפס לאחר מכן בספר תשובותיו 'משנה הלכות' (חט"ו סי' פא וחט"ז סי' פח).

לקראת שבת שבו שכן מרן הגראי״ל שטיינמן זצוק"ל בעיר מונסי, הופיע מרן זצוק"ל בהיכל הישיבה הגדולה של חסידי סקווירא שבעיירה סקווירא הסמוכה לשיחת חיזוק, כשראש הישיבה הגאון רבי דוב מאיר (בערל) קרויזר זצ"ל מחבר ספרי 'דבר המלך' יצא לקראתו להקביל את פניו יחד עם כל ראשי הישיבה. מרן זצוק"ל עמד בדבריו על חשיבות הקדמת 'נעשה' ל'נשמע', ויחד עם זאת התנאי ההכרחי של 'ללמוד על מנת לעשות', שמחייב לימוד בעיון ועמל התורה.

לאחר המעמד המיוחד בהיכל הישיבה, נכנס מרן זצוק"ל לביקור במעונו של כ"ק האדמו"ר מסקווירא שליט"א, שהודה נרגשות למרן זצוק"ל על דברי החיזוק שמסר בישיבתו.

אף בביקורו האחרון של כ"ק האדמו"ר מסקווירא בארץ הקודש לפני כשנתיים, נכנס למעונו של מרן זצוק"ל, והציג את אברכי החסידות שנבחנו על הש"ס, ומרן זצוק"ל הפליג בשיחה על חשיבות ידיעת הש"ס והשליטה במרחביה שלא כל אדם זוכה לכך, וציין את ידיעת התורה המופלגת בדורנו הניכרת אצל רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א, וכ"ק האדמו"ר הפטיר שהדברים נודעים ציין את עובדת היותו של מרן שליט"א נצר לחסידי בית טשרנוביל.

בביקוריו במונסי אף כיבד מרן זצוק"ל בביקור את זקן האדמורי"ם ומגדולי מנהיגי עולם החסידות בארה"ב, כ"ק האדמו"ר מוויז'ניץ זצוק"ל ממונסי, ואף במעונו התנהלה שיחה בענייני תורה וחסידות. כ"ק האדמו"ר זצוק"ל אף שח לאחר מכן בפני מקורביו בהתפעלות מרובה על גדלותו של מרן זצוק"ל במידת האמת, והדבר בא לידי ביטוי אף בביקור הגומלין שהחזיר כ"ק האדמו"ר זצוק"ל אצל מרן זצוק"ל.

לפרק מיוחד בפני עצמו דרוש הקשר הבולט שהיה למרן זצוק"ל עם בית ויז'ניץ בכלל, ועם כ"ק האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' זצוק"ל בפרט, במשך כל שנות הנהגתו. היה זה כבר עם תחילת הנהגתו של מרן זצוק"ל בענייני הציבור, כאשר הוטלה על שכמו על פי הוראת ובקשת רבותינו הגדולים מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל ומרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בשנת תשנ"ו, האחריות ליציאה המלוכדת של ציבור החרדים למערכת הבחירות הגורלית באותה שנה.

מרן זצוק"ל השקיע מאמצים כבירים וזמן יקר, להביא לאיחוד השורות בין כלל ציבור היראים לדבר ד', לנוכח אתגרי התקופה. באותו זמן עמד בראשות מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל' כ"ק האדמו"ר ה'ישועות משה' מוויז'ניץ זצוק"ל, שלנוכח איחוד וליכוד מחנה היראים הגיע לביקור מיוחד במעונו של מרן ראש הישיבה זצוק"ל, כשהשניים שוחחו ממושכות בענייני תורה ויראת ד', ובצאתו הביע כ"ק האדמו"ר זצוק"ל את התפעמותו המרובה למראה דירתו הצנועה ורהיטיו הדלים של מרן זצוק"ל, בהפטירו שמאז ילדותו בבית זקנו ה'אהבת ישראל'מויז'ניץ זצוק"ל בעיר גרוסוורדיין ברומניה, לא ראה כזה ריהוט דל.

בהזדמנות אחרת לאחר ביקור של מרן זצוק"ל במעונו של ה'ישועות משה' זצוק"ל לרגל שמחה במעונו, כשליווה אותו האדמו"ר זצוק"ל בעת יציאתו, ביקשו רבינו הגדול זצוק"ל להימנע מכך בכדי לא להטריחו, והאדמו"ר זצוק"ל השיבו כי הוא מלווה את השכינה, שכן 'ערליכער איד' שכינה עמו.

אף בביתו בחן מפעם לפעם תלמידים מישיבות ויז'ניץ השונות, כפי שהיה בוחן תמידין כסדרן בחורי ישיבות וכן תלמידים מתלמודי תורה של חצרות חסידויות שונות מכל רחבי הארץ, לצד ישיבות ותלמודי תורה של כלל הציבור.

מספר שנים הגיע מרן זצוק"ל למעמד שמחת בית השואבה של ארגון 'אנחנו וצאצאינו אבות ובנים' וכן למאורעות אחרים מטעם הארגון שבנשיאותו, שהתקיימו בהיכל הגדול ובסוכה הגדולה של חצר הקודש ויז'ניץ, כשהוא יושב פאר לצידו של כ"ק האדמו"ר שליט"א בראש המעמד והאציל מברכתו על אלפי הילדים.

קשר עז במשך כל השנים היה למרן זצוק"ל עם יבלחט"א כ"ק האדמו"ר מבעלזא, ושיבח את פעליו הרבים לחיזוק אדניהתורה והיראה, כפי שבאה ההערכה המרובה לידי ביטוי כאשר מידי שנה כשמרן זצוק"ל עלה לירושלים בערב הימים הנוראים למסור שיחת חיזוק בהיכלה של ישיבת מיר ובמקומות תורה נוספים, נהג לאחר מכן לפקוד את מעונם של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל ולהבחל"ח כ"ק האדמו"ר מבעלזא, כשכ"ק האדמו"ר היה מבקש ממרן זצוק"ל שאף הוא רוצה לשמוע את דברי מרן זצוק"ל שנאמרו בפני הציבור בשיחות. בערב ר"ה תשע"ז כשכבר נבצר ממרן זצוק"ל לעלות לירושלים, הגיע כ"ק האדמו"ר שליט"א לפקוד את מעונו של מרן זצוק"ל לברכת השנים.

בביקוריו אצל כ"ק האדמו"ר מבעלזא סיפר מרן זצוק"ל מספר פעמים [לעתים היה זה לבקשת האדמו"ר שביקש לשמוע את הסיפור שוב] את שבדידו הוה עובדא אצל כ"ק האדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע, כאשר עלה לארץ. מיטיבו ואיש חסדו מלוגאנו בשווייץ הנגיד רבי לייביש רובינפלד זצ"ל, שמרן זצוק"ל התגורר בביתו במשך תקופה ולמד בחברותא עם צאצאיו, שלח מעמו שיעביר 100 דולר כפדיון לכ"ק האדמו"ר זצוק"ל, והיה זה סכום עתק באותם ימים. כשמרן זצוק"ל הגיע לארץ ופנה לבית מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל, ביקש מרן הגרי"ז מבנו הגדול הגרי"ד זצוק"ל שיעזור למרן זצוק"ל בעל ענייניו שנצרך להסדיר באותם ימים. אחד מהדברים שנדרש להסדיר היה מילוי השליחות של ר' לייביש זצ"ל. ואכן מרן זצוק"ל הגיע יחד עם הגרי"ד באישון ליל למעונו של כ"ק האדמו"ר זצוק"ל שהתגורר באותם ימים בירושלים, וכיוון שהכירו את הגרי"ד כבנו של מרן הגרי"ז ניתנה להם אפשרות כניסה למרות שלא הזמינו מראש תור להיכנס לקודש פנימה.

כשנכנסו, הוסיף מרן זצוק"ל וסיפר, היתה ידו של האדמו"ר עטופה במגבת, כמנהגו שהיה נותן שלום לאנשים עם מגבת. אך כשראה אותם הוריד האדמו"ר את המגבת, ונתן להם את ידו ללא מגבת. מרן זצוק"ל מסר את הכסף שקיבל בשליחות, וסיפר כי ניכר היה כשנתן את הכסף שהוא לא הכיר כלל צורת מטבע.

קשר של כבוד מיוחד שמר מרן זצוק"ל עם כ"ק הגה"צ האדמו"ר גאב"ד ערלוי זצוק"ל, שבזמנים קדומים בעת שהגיע לפני מרן זצוק"ל היה מביא את ספריו כמתנה למרן זצוק"ל, שהיה משתעשע בהם במשך תקופה. כ"ק האדמו"ר גאב"ד ערלוי זצוק"ל אף הפציר וביקש ממרן זצוק"ל לבוא ולמסור שיעור בהיכל ישיבתו, בטענו למה יגרע... מרן זצוק"ל התרצה לכך וייעד באחת ההזדמנויות לבוא לשם כך, אך הדבר לבסוף לא יצא אל הפועל.

בכל פעם שהתוועדו יחדיו, היה מרן זצוק"ל מעלה על נס את ייחוסו כבן אחר בן דור חמישי למרן החת"ס זצוק"ל, והיה מרבה בהזדמנות זו לדבר בגדולתו העצומה של מרן החת"ס, הן בתורתו והן בהעמדת הדת על תילה, וציין כי בחידושי רבינו חיים הלוי אין מובאים אחרונים כלל, למעט תשובת החת"ס פעם אחת, ובפעם אחרת קושיית רבי עקיבא איגר. ואמר בשם מרן החזו"א, כי יש אחרונים שאין להם מה להתבייש מהראשונים.

בביקור שערך מרן זצוק"ל במעונו של כ"ק גאב"ד ערלוי זצוק"ל, סיפר את ששמע מרבו ושאר בשרו הדיין רבי שמחה זליג מבריסק זצוק"ל, שלמרן הגר"ח הוצע להשתדך אצל בנו עם אחת מצאצאי ה'חתם סופר', ולבסוף לא יצא הדבר אל הפועל, ומרן הגר"ח זצוק"ל הצטער על כך כיוון שחפץ להיות משודך עם משפחת ה'חתם סופר'.

בפעם האחרונה שהגיע כ"ק גאב"ד ערלוי זצוק"ל למרן זצוק"ל כשנה לפני פטירתו בשלהי חורף תשע"ה, היה זה מתוך טרחה עצומה בשל חולשתו הגדולה, וכשנכנס הפטיר בפני מרן זצוק"ל, ש"בא לומר יישר כח על כל מה שעושה לעולם התורה". בסיום אותה שיחה משדיברו בדברי תורה ובגדולת מרן ה'חתם סופר' זצוק"ל, הפטיר מרן זצוק"ל "משיח בוודאי יקבל את פני הצדיקים בכבוד", כשניכר היה שכוונתו אף לכ"ק האדמו"ר זצוק"ל.

קשר מיוחד היה למרן זצוק"ל עם חצר הקודש צאנז ועם כ"ק האדמו"ר, שנמשך שנים ארוכות.מספר פעמים הגיע מרן זצוק"ל לעיר נתניה למאורעות שונות, ולמסירת שיעורי תורה ומוסר בהיכל הישיבה במעמד האדמו"ר ואף נכנס לביקור במעונו כששוחחו בדברי תורה והלכה שונים.

הדברים באו לידי ביטוי עז בהספד המצמרר שנשא כ"ק האדמו"ר ביום סילוקו של מרן זצוק"ל לאחר הדלקת נר ראשון של חנוכה במעמד המוני החסידים ואמירת דברי התורה לכבוד היום, כשציין שלמרות שהמועד אסור בהספד, אך אי אפשר לעבור לסדר היום בלא לדבר על המכה האנושה שספג כלל ישראל בסילוקו של מרן רבינו זצוק"ל לשמי מרום. כ"ק האדמו"ר אף השמיע דברי מספד נרגשים בהמשך הזמן, במעמד המוני בית ישראל, בעיר נתניה ובמודיעין עילית.

מידי שנה היה מרן זצוק"ל מפאר את כינוס מפעל הש"ס שמיסודו של כ"ק האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' זצוק"ל, כשהוא אף כיהן כחבר הנשיאות שנים רבות, ולמען כבוד התורה ולומדיה הטריח את עצמו להשתתף בכינוסים שבהם נקבעו תכניות הלימודים השנתיות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כך גם פקד מרן זצוק"ל את היכלי התורה והחסידות בישיבות נדבורנא, סטולין קרלין בירושלים, סדיגורה, מכנובקה בעלזא, סערט ויז'ניץ בחיפה, קרעטשניף ברחובות, באבוב בת ים, ועוד רבים, במסירת שיעורי תורה ושיחות חיזוק.

לסיום פרק זה, נביא בפרסום ראשון, חלק ממכתב שכתב מרן ראש הישיבה זצוק"ל לכ"ק האדמו"ר מסלונים, באחת ממערכות היהדות הנאמנה לפני שנים רבות, ובו הביא לידי ביטוי את זכרונותיו מצעירותו בעיר בריסק, שבה נטלו חלק קהילות החסידים עם כלל הציבור החרדי בהתאגדות היראים לחיזוק הדת, והיו ראשונים לכל דבר היהדות החרדית:

"לכ"ק האדמו"ר מסלונים נעימות בימינו נצח,

..כי חסידי סלונים ובראשם האדמו"ר, הי' מאד פעילים לכל דבר היהדות החרדית, ויליד בריסק אני, ור' יעקב קמניצר הי' ממש כולו תמיד מראשי הלוחמים עבור היהדות החרדית, ובבריסק הי' חסידי קוברין הרבה יותר מסלונים, בכל זאת הי' ניכר בעיר יותר חסידי סלונים מחסידי קוברין. בברנוביץ לא למדתי, אבל ידוע שבין הג' ר' אלחנן זצ"ל והסלונימער, הי' שלו', וא' ר' משה מידנר הי' ידוע לצדיק נשגב, וכולם תמיד התאחדו, והי' בראש וראשונים לכל דבר היהדות החרדית...

ויזכה כ"ק לסייעתא דשמיא וכל טוב ברוחניות ובגשמיות לו ולכל בני ביתו ולכל הנלווים אליו".