דף מח
1. מנין לצפון. 2. ספק מעילה.
א. המקור ששחיטה וקבלה בצפון העזרה 1. בעולת בן צאן נאמר צפונה, וגבי בן בקר נאמר ואם ועליון נלמד מתחתון. 2. בחטאת: שחיטה, נאמר בשעירה ושחט את החטאת במקום העולה. 3. קבלה, ולקח הכהן מדם החטאת. 4. על המקבל להיות בצפון, דדרשינן ולקח לו יקח, או מזה שהנשחט בצפון ולא השוחט ש"מ שהמקבל בצפון. 5. לעיכובא, אחר שנאמר בפרשת צו במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת, ילפינן עיכובא מכך שנשנה בחטאת נשיא. בשעירה בנה אב לצפון בכל החטאות, ונכתב שוב בכשבה לעיכובא בכולהו. 6. שחיטה וקבלה בעולה לעיכובא, להו"א ק"ו מחטאת שבאה מכחה דלא מצינו טפל חמור מן העיקר, וקשיא דחטאת מכפרת על חייבי כריתות, ולמסקנא ילפינן מהעולה דבמקומה תהא. 7. באשם נאמר במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם ואת דמו יזרוק, ילפינן לשחיטה וקבלה ולמקבל עצמו. 8. לעיכובא ילפינן מזה שנאמר באשם מצורע במקום אשר ישחטו, ואין לומר דאתי כדי להחזירו לכללו לאחר שאשם מצורע יצא לידון בדבר החדש בבהן יד ורגל ואזן ימנית, מדכתב צפון בתרוייהו ואהדריה קרא לכולהו, וילפינן מכחטאת האשם דדינו כשאר האשמות. 9. כבשי עצרת, להו"א דהוקש בסיפיה דקרא לחטאת, ולמסקנא מהפסוק מעל עולותיכם ועל זבחי שלמים, והקישא אתי דנאכלת לזכרי כהונה.
ב. אשם תלוי בא על ספק חיוב בדבר ששגגתו חטאת ופליגי בדין המסתפק אם מעל ששגגתו באשם, ר"ע מחייב אשם תלוי וחכמים פוטרין. והמחלוקת 1. לר"ע נאמר ואם נפש וילמד עליון מתחתון ולרבנן אין למדין. 2. לכו"ע למדין וילפינן דהויא דומיא דחטאת חלב בגז"ש מצות, לרבנן חטאת ולר"ע בקבועה, וקשיא הרי אין גז"ש למחצה. 3. לר"ע היקש עדיפא ולרבנן גז"ש עדיפא, ודחינן. 4. למסקנא לכו"ע היקש עדיפא, אלא דההיקש אתי לרבנן שאשם תלוי יהא בכסף שקלים דאין לומר לא יהא ספיקו חמור מודאו. ור"ע יליף לכסף שקלים מזאת תורת האשם, או מגז"ש בערכך ובשפחה חרופה בגז"ש איל.
שאלות לחזרה ושינון
דף מח
א. המקור לדין צפון בקדשי קדשים (9)
ב. המחלוקת בדין אשם תלוי על ספק מעילה, ובמאי פליגי (4)
דף מט
1. המיעוט בשעיר נשיא. 2. טפל חמור מהעיקר.
א. בשעיר חטאת נשיא נאמר ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה, וילפינן מזה שנאמר אותו 1. להו"א שיהא בצפון לעיכובא, ודחינן דלא איצטריך. 2. שעיר נחשון א"צ בצפון אף לר"י שנתרבה לסמיכה, וקשיא לדעת ר"ש, וכן לר"י אתרבי רק לסמיכה וא"א להביא צפון מבנין אב דהויא שעה מדורות. 3. למסקנא השוחט לא צריך להיות בצפון, ובעי למידחי דילפינן לה מהפסוק ושחט אותו, ודחי דאתיא למימר שעל המקבל להיות בצפון. 4. אין בן עוף בצפון אף דק"ו משחיטה שא"צ כהן ודינה בצפון, ודחי דשחיטה דווקא בכלי. 5. פסח אף שקבוע לו זמן אינו בצפון, ודחי דא"א לרבותו: דעולה כליל, חטאת מכפרת על חיבי כריתות, ואשם וכן כולהו הוו קק"ד.
ב. המקומות דאשכחן טפל חמור מן העיקר, והדחיות 1. מעשר נפדה והלקוח בכסף מעשר אינו נפדה, ודחי דלא אלימא לתפוס פדיונו. 2. תמורה שחלה על בעל מום קבוע, באה מכח קדשים. 3. מותר הפסח שטעון סמיכה נסכים ותנופת חזה ושוק, משום דנהיה שלמים.
שאלות לחזרה ושינון
דף מט
א. המיעוט ממה שנאמר ושחט אותו בשעיר נשיא (5)
ב. היכן מצינו טפל חמור מן העיקר, והדחיות (3)