במהלך דברי תורה ומוסר שנשא האדמו"ר מויז'ניץ, בטיש סעודה שלישית בפני אלפי חסידיו, לקראת נסיעתו לנופש, התייחס הרבי לעניין חוק הגיוס, הבהיר כי לא ישנה את החלטתו וכן דיבר בהרחבה על אביו האדמו"ר ה'ישועות משה' זיע"א והנהגותיו לחסידים.
בהתייחסו לחוק הגיוס, שכפי שדווח ב'כיכר השבת' הביעה המועצת החסידית את התנגדותה לחוק המוצע, אמר האדמו"ר כי יש "נקודה חשובה", ואמר כי "ידוע לכולם שלפני שבוע התכנסה מועצת גדולי התורה בעיה"ק ירושלים לדון בעניין חוק הגיוס. ההחלטה שיצאה היתה ברורה ונחרצת שעלינו להתנגד לחוק, ואם צריך גם נפרוש מהקואליציה. ד' יעזור שנוכל לעשות מה שצריך ולעמוד בפרץ.
"על כל פנים, מאז התכנסה המועצת היו אצלי כמה שליחים מגדולי ישראל בנדון, שביקשו לעורר את הציבור בפעולות על מנת שהחוק לא יצא לפועל. המועצת החליטה, ישנם אנשים שרוצים קצת לשנות מההחלטה אנחנו אמרנו את ההחלטה שלנו אני לא הולך להחליף את ההחלטה שלי".
האדמו"ר המשיך וביקש מהחסידים להתפלל: "אשר על כן חושב אני שעתה ביומא דהילולא של בעל ה"אור החיים" הקדוש זי"ע היה ראוי שיצאו הציבור להתפלל על הציון בעד ישועות הכלל והפרט ובעד ביטול מזימת החוק". לאחר מכן סיפר שהציון הקדוש ידוע כמקום לישועות הכלל וכנודע שבשנת תש"ג קיימו עצרת שם בימי הרת עולם.
בתחילת דבריו, סיפר האדמו"ר בהרחבה מדרכו של אביו בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל, בחיזוק תורה, חסידות ויראת שמים, בקרב קהל עדתו ותיאר את התמדתו המופלאה. לאחר מכן הספיד את הגאון רבי אברהם צבי בעק גאב"ד מעלבורן זצ"ל, ודיבר על שקיעותו בתורה והנחלת דרכו לתלמידים.
האדמו"ר אמר בדבריו כי "דרך הבעל שם טוב לעורר גם את הפחותים שבעם. לא ידח ממנו נידח. העם כי רב היא. גם הם מתקנים שם הוויה, בגלל זה ויקץ מואב מפני בני ישראל. דרך הבעל שם טוב ללמוד תורה בקדושה ובטהרה, לא רק בחורים, גם בעלי בתים בעבודתם נדרשים ל'העכרקייט', לחיות עם התורה בכל עת".
האדמו"ר המשיך כי "בחורים צריכים כל היום על התורה ועל העבודה, אבל אברכים בעלי בתים נדרש שיהיה להם חוק לימודים קבוע ואשרי חלקם של מי שפתחו כוללים ומסגרות לבעלי בתים. זה משפיע על כל הבית".
"בישיבות צריך להחדיר כוחות ויגיעה איך מיטיבים כל בחור ובחור, שיהיו עמלים בתורה, כולם בחטיבה אחת. ויטו שכם אחד לעבדך בכל המובנים", הוסיף האדמו"ר, "בחורים מבוגרים צריכים להוות דוגמה לבחורים צעירים, מוטלת עליהם חובת זהירות כפולה, כך גם לאברכים מבוגרים כלפי אברכים צעירים.
"'צמאים להתענג מזיו יקרה', לשון בחתן התורה. מי שזוכר את אבי הקדוש בלימודו, רב מאיר מגיד ע"ה סיפר שפעם בנטות ערב היה אבי הקדוש מתקשה בלימוד, כמה שעות, התענג בזיו התורה. חדשים לבקרים. בבוקר עוד מצאוהו עוסק באותו סעיף בלי לדעת שכבר עברה הלילה.
"אבי הקדוש ישב בלילה ולמד "שולחן הטהור" של רבי אהרלה בבכיות נוראות,כך סיפר לי הרב ממעלבארן שראה זאת בעיניו. ה'שולחן ערוך' איך למד. ישראליקל, אתה רואה מה כתוב. בוא נעבור לב"ח. נגיע לתוס'. לרמב"ם. ראשונים ואחרונים. היו נערמים לפעמים עשרים ספרים על השולחן. צריך לחזור על הדברים.
"עלינו להידבק בתורתו של אבינו זצ"ל, חובה על כל ראש חבורה ומדריך. חברות הם היסוד כך נהג לומר. בליל פורים אחר הטיש התעניין פעם על בחור שלא נכח בחברה. צריך לדבר מלימודו של אבי. מהמתיקות. מהדרך".
לאחר מכן האדמו"ר דיבר שוב, לבחורים, ואמר כי "כולים רוצים ללמוד חסידות. מוסר. צריך ללמוד כמו שאבי הקדוש נהג ורצה, לא מהשפה ולחוץ. אבי הקדוש למד פעם אמרי נועם בעיון, כמו שלומדים חסידיש ספר, לא בראיה בעלמא. צריך ללמוד בעיון, לסכם הנלמד, כך נהג אבי.
"חסידיש ווארט זה לא רק בשביל לומר בטיש, זה חלק מהלימוד, חוק בל יעבור - כל יום. הרב ממעלבארן לפני 50 שנה ידע כבר את כל ה"תולדות" בעל פה, אז היה קשה ללמוד בספרים, היום כבר הקילו העורכים".
לאחר מכן שוחח האדמו"ר בנושא התפילה ואמר כי "בויז'ניץ שמו דגש על התפילה. אבי הקדוש להט ביקוד אש בתפילה, הרב ממעלבארן סיפר לי שנשאר בישיבה ביום הראשון כשהגיע, בגלל התפילה של אבי, נשבה בלהט. זקני הקדוש נסע אז לחו"ל, אך בעקבות התפילה החליט 'פה אשב'.
"נקודה נוספת שברצוני לשוחח. עניין התפילה במקום קבוע. בחורים מתפללים רק בישיבה, ברור מאליו. אבל גם אברכים, צריך מקום קבוע. תפילה כדבעי. יש שטיבלך בכל הערים. צריך להתפלל במניין חסידי. בנוסח. ראוי ורצוי. בימות החול גם נדרש להתפלל כדבעי. תהילים אחר התפילה. לא חצי שעה ממה טובו עד עלינו לשבח, זה תבע מאיתנו אבי הקדוש".