אאא

דף עז

1. אשם שנתערב בשלמים. 2. ההבאה בספק מצורע. 3. תערובת איברין בע"מ.

א.  אשם שנתערב בשלמים לר"ש ישחטו ויאכלו כחומר אשם ולחכמים אין מביאין קדשים לבית הפסול, דעת רבה דר"ש לכתחילה אוסר. והשמועות 1. הכהנים רשאים לתת תבלין תרומה על הקדשים, ודחי דהתם בדרבנן. 2. ר"ש מתיר ליקח תרומה בכסף מעשר שני. 3. ר"ש מתיר לבשל ירק שביעית בשמן תרומה, ואמרינן דזה אם התערב, וטעמיהו דרבנן דאסרי להו"א כמו אשם ושלמים ולמסקנא משום שיש לזה תקנה בסחיטה. ולר"ש אם יסחט הרבה יפסיד, וסחיטה מועטת לא סגי. 4. לר"ש ספק מצורע מביא אשם ומתנה שיהא שלמים, ודחי תקוני גברא שאני, ולא קאמר שיהא אשם תלוי כיון שהוא בן שתי שנים.

ב.   ספק מצורע מביא אשם ולוג ועושה תנאי שיהא שלמים ועל הלוג שיהא נדבה, ומפרשינן כיצד עושה 1. קומץ, משום נדבתו. 2. נותן מתן שבע לצרעתו. 3. ממלא מה שחסר, לנדבתו. 4. מקטיר, לנדבתו. 5. מקטיר הקומץ לנדבתו קודם מתן שבע לבהונות, ומהני כשנותן לשם עצים דאינו בבל תקטירו כר"א. 6. ממלא אח"כ את השיריים לצרעתו. 7. עליו לפדות את התוספת שלא נקמץ עליה דשמא בא לנדבתו, וליכא חולין בעזרה כיון דממילא נעשה חולין. 8. הכא אף לר"ש שרי לנדב שמן, כיון דהוי תיקוני גברא.

ג.    איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה, לר"א יקריב ויעלה לשם עצים לחכמים תעובר צורתן וישרפו, ולר"י בהא לכו"ע יקרבו ופליגי באיברים בעלי מומין שנתערבו. והטעמים 1. ואל המזבח לא יעלו לריח ניחוח, לר"א לומר דשרי להעלות לשם עצים. 2. אותם דזהו דווקא בשאור ודבש, קאי לר"א על הכבש שהוא כמזבח ולרבנן גם על נתינה לשם עצים. 3. ר"א אליבא דר"י להו"א הכשיר בדוקין שבעין ואליבא דר"ע, וקשיא א"כ יעלה אף בפ"ע. 4. למסקנא מום בם למימר דע"י תערובת מרצי.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף עז

א.  המח' בדין אשם שנתערב בשלמים, דעת ר"ש והשמועות (4)

ב.  ספק מצורע מביא אשם ולוג ומתנה, כיצד עושה ומדוע (8)

ג.   המח' באיברי בעלי מומין שנתערבו (4)

 

דף עח

1. דם שנתערב. 2. תערובת וביטול. 3. השערת מין במינו. 4. משקין טמאים וביטולן.

א.  דיני דם שנתערב 1. במים, אם יש מראית דם כשר, ובנפל לתוך מים קמא קמא בטל חוץ מלענין כסוי הדם כיון שאין דיחוי במצוות. 2. ביין, רואין כאילו הוא מים. 3. בדם בהמה וחיה, לת"ק אמרינן רואין ולר"א אין דם מבטל דם. 4. בדם פסולין ישפך לאמה, ולרב זביד ר"א מכשיר דקסבר אין גוזרין במקדש. 5. בדם התמצית ישפך לאמה, ור"א מכשיר דסובר שלא שכיח שיתרבה דם התמצית.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ב.   פגול נותר וטמא שבללן זה בזה ואכלן, לר"ל פטור ולר"א חייב. והדינים בתערובת וביטול 1. לר"ל איסורין מבטלין זה את זה, ולר"א דינם כדאשכחן במצוות דהלל אכל פסח מצה ומרור יחד ולא התבטל. 2. נותן טעם ברוב להו"א דר"ל אינו מדאורייתא, ומקשינן מעיסת אורז שיש בה טעם ממיעוט דגן יוצא בה חובת מצה, ולמסקנא מין בשאינו מינו בטעמא ומין במינו ברובא. 3. מה שתלוי במראה כגון מקוה, אזלינן בתר חזותא.

ג.    מקשינן דנשער מין במינו כאילו הוא באינו מינו, והשמועות 1. דם שנתערב ביין, רואין את היין כאילו הוא מים ש"מ דמשערין באינו מינו. ובעי למימר דרואין את הדם כאילו הוא מים ומבטל, ודחינן לה. 2. מייתי דזו מחלוקת תנאים גבי דלי שיש בו חלב והטבילו דלת"ק הולכין אחר הרוב ולר"י רואין כאילו הוא יין אדום. 3. דלי מלא מי רגלים רואין כאילו הוא מים ש"מ דאתי כר"י ובמי חטאת סגי שירבו המים, ומתרצינן מדברי ר"ג רביה שסובר אין דם מבטל דם, או דאיירי בדלי שנטמא תוכו מדרבנן ובזה סגי ברבוי דלא מחמרינן טפי.

ד.   דיני משקין טמאים וביטולם 1. עביט של מי רגלים שנשבר ובלוע בו מ"ר של זב וזבה משנתן בו מים שלש פעמים מים טהור, ואם לאו לת"ק טמא ואתיא כר"י ולראב"י בשלישי טהור. 2. פשתן שנדה טוואתו המסיטו טהור, ואם היה לח טמא משום משקה פיה, ולר"י אם הרטיבו במים טמא אף אם נתכבס הרבה, ומתרצינן דרוק נכנס בחזקה.

 

שאלות לחזרה ושינון

דף עח

א.  דיני דם שנתערב (5)

ב.  הדינים בתערובת וביטול (3)

ג.   מדוע איננו משערים מין במינו כאילו הוא באינו מינו (3)

ד.   דיני משקין טמאים וביטולן (2)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com