דף פז
1. החילוקים בפוקעין. 2. קידוש בכלי שרת. 3. אויר המזבח.
א. הדינים בפוקעין 1. פרשו קודם חצות והחזירן אחר חצות, לרבה חצות שלמחרת מתירן ולר"ח עמוד השחר, ויליף מזה שעושה לינה. 2. החזירן אחר עלוה"ש, לר"ח אין להם דין עיכול עד שייעשו דשן, ולמסקנא פליגי בשמנים, כיון דעיכולן של השרירי אינו צריך דווקא את ראשו של המזבח. 3. פקעו וירדו אחר עלוה"ש, לרבה מדמינן לשלחן דאין בו לינה אחר זמנו ויעלו, ולרבא דמיא לקרקע ושוב לא יעלו.
ב. כשם שהמזבח והכבש מקדשין כך כלי שרת מקדשין שנאמר כל הנוגע בהם יקדש, והדינים 1. בעי האם מקדשים את הפסולים אף ליקרב, ומייתי מקבלו פסולין וזרקו את דמן ש"מ דקבלת פסולין לחוד כשירה, ודחי דלמא זה בשתי מעשים. 2. כלי הלח מקדשים רק את הלח ומדות היבש רק את היבש, ואיפכא מקדשים להפסל. 3. מזרקות מקדשין אף יבש שנאמר שניהם מלאים סולת, ושמעינן דקידש אף את היבש שבה או משום שסולת לגבי דם הויא כיבישה. 4. כלי הקדש שניקבו מקדשים אם ממשיכים לעשות מעין מלאכתן. 5. אמרינן דשלמים מלאים בעזרה מקדשין, ופליגי אם בתוך הכלים, ונפ"מ לבירוצי המדות.
ג. בעי האם אויר מזבח הוי כמזבח ולא ירדו או לא, ומייתי 1. הכבש מקדש, מייתי דלמא מעלה למזבח ע"י גרירה. 2. האויר שבין כבש למזבח, אזלינן בתר רובו, ומכאן ניתן לפשוט דיש חיבור לעולין והולכים אחר הרוב. 3. עולת העוף פוסלת במחשבה ולא קלטה מזבח, אם חשב להורידה למחר או קודם עלוה"ש ואח"כ להעלותה. 4. דם פסולים וחטאת העוף דלא ירדו דזריקתו באויר ולא נחשב שירדו, ואין לומר שמקרבם לכותל המזבח דא"כ הוי שפיכה ומיצוי. אלא למסקנא בהנך ודאי אויר מזבח כמזבח, והאיבעיא אם תלה מלמטה באויר המזבח ע"י קנה, תיקו.
שאלות לחזרה ושינון
א. חילוקי הדינים בפוקעין (3)
ב. קידוש בכלי שרת, והדינים (5)
ג. האיבעיא באויר המזבח, והשמועות (4)