אאא

בפרשת ביכורים אנו נפגשים במבט ישיר עם ההשקפה התורנית הראויה של אותו סיפוק ההכרחי של כל אדם בחייו, שללא סיפוק זה, האדם לא יכול לפרוח, ללא פריחה לא ייווצר המשכיות, והמנוע ידום!

סיפוק מגיע כאשר אדם יכול להצביע על עשיה של דבר מסוים, הנגר יצביע על שולחן, היהלומן על היהלום וכך כל חומר שביד היוצר בעת שיהפוך לכלי על ידי גמר מלאה הרי הוא יוצר סיפוק וכוח המשכיות לכלים הבאים שיבואו בעקבות תחושת ההצלחה.

כאשר אנו מתעסקים עם המלאכה הקשה ביותר מלאכת החינוך, אנו נשאבים לדילמה לא פשוטה, תלמיד טוב שחנן אותו בורא עולם בחכמה בינה ודעת, לומד ומצליח וההצלחה היא הנותנת בו את הרצון להמשיך ולהצליח, אך תלמיד שלא חננו אלוקים במתנת חינם זו, הרי הוא נמצא בשרשרת כישלונות ותחושת חוסר סיפוק, לא רק שהוא מתמודד עם תחושת הכישלון הוא גם נהפך לחסר מוטיבציה ורצון...

בפרשת ביכורים מלמדת אותנו התורה כללים הכרחיים בחינוך וגידול, יסוד היסודות מונח בהבנה שילד לא ישרוד אם הוא לא חש תחושת הצלחה ולו קטנה, חובת ההורה/המחנך למצוא נקודת אור קטנה ולתת לילד/לנער תחושה שהוא הצליח במשהו, כל תחושה כזו ככל שייווצר סביבה יותר עניין זוהי נקודת זינוק בטוחה לעוד הצלחה קטנה ו/או גדולה, היסוד הלא פחות חשוב הוא השמחה, לימוד שמגיע מתוך כפיה וחוסר ענין, לימוד שגורם לנער לתחושת סלידה מהחומר הנלמד יהיה קדוש אשר יהיה, הרי הוא מוביל לרצון מנוסה מחומר שכזה ודומיו, רק אם יהיה לו סיפוק ושמחה אזי תבוא ההתלהבות שהיא המפתח להצלחה בכל לימוד ובוודאי בלימוד התורה הקדושה – הצלחה + שמחה= התלהבות!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

טיפ נוסף נותנת לנו התורה, כאשר החניך נמצא במצב של התלהבות לאחר תחושת הצלחה ושמחה, אותם הרגעים זה הזמן לשוחח אתו בחכמה על הרגעים הקשים שלו והפחות נעימים, על אותם רגעי כישלון שהוא חש, המצב הנוכחי בהיותו בהתלהבות יאפשר לו להביט במבט של מנצח על רגעים קשים ויאפשרו לו להבין את החיים בפרספקטיבה חיובית יותר, ובהמשך דרכו שוב לנקודת כישלון ייצרבו בזיכרונו רגעי האושר שיאפשרו לו להתמודד איתם בקלות.

בדור מבורך כשלנו שנתרבו ספסלי בתי המדרשות, עלינו להיות רגישים לאותם שהלימוד הישיבתי הקלאסי לא גורם להם לתחושות של הצלחה ובוודאי לא לשמחה והתלהבות, ואם כל הרצון הטוב לגרום להם להתחבר לדרך מסוימת יתכן שבזמן המלחמה על כך נאבד את אמונתם הכללית בדרך, וייצא שכרנו בהפסדנו, התורה רחבה מיני ים והיא רבת גוונים, ניתן למצוא בה דרכי לימוד וחומר לימודי שיעניין את לב הצעיר ויחבר אותו בדרך אחרת אבל לאותו היעד.

יסודות אלו מלוקטים מתוך דברי הרש"ר הירש דברים פרק כו פסוק יא  - סקירת העבר הביאה אותך לידי ההכרה שעליך להודות רק לה' על העצמאות והברכה של ההווה, והכרה זו חידשה בלבך את התמסרותך לה'. על יסוד כל אלה יכול אתה לשמוח לפני ה' בכל הטוב אשר נתן – לך.......  חסד הטוב שניתן לך והאושר שהוא משפיע עליך ימצא את ביטויו בהתרוממות רוח של שמחה, ורק השירה הנישאת על כנפי ההתלהבות נותנת את הביטוי הזה. לפיכך ביכורים "טעונים קרבן ושיר" (ביכורים ב, ד). אכן כל קיום מצות הביכורים היה חתום בחותמת של שמחה. בזמן שהלב שמח בברכת ההווה עלינו לזכור את העבר של מקורנו, כאשר היינו חסרי מולדת וקרובים לאבדון. "בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח הצריכו חכמים קרייה דארמי אובד אבי"

הכותב הינו ראש בית המדרש החרדי ברקאי- חיספין