אאא

ישיבת חברון

נוסח תפילת הימים הנוראים של חברון הוא נוסח מרכזי בציבור הליטאי, הנוהג בישיבות ובתי כנסת שהוקמו על ידי יוצאי חברון, והתפשט אף לכלל הציבור.

מסורת הנוסח היא מהגאון הצדיק רבי שלום שבדרון זצ"ל, שהתפלל לפני העמוד בתפילת מוסף של ראש השנה. בשנותיו הראשונות הוא נצמד לנוסח הוותיק של הרב שלמה צימבליסט זצ"ל (ראש ישיבת 'תפארת צבי'), הרב צבי קופשיץ, הרב אליהו פרוש והרב חיים מנחם מנדלסון, נוסח מונוטוני שמקורו מישיבת טלז.

עם השנים החל הרב שבדרון לפתח את נוסח התפילה, עם ניגונים וסלסולים משלו, ושילוב קטעי נגינה לחלקים מהתפילה. את שיריו שאב ממקורות שונים, חלקם מהמסורת המשפחתית החסידית, חלקם משכניו כמו ר' הלל ליכטנשטיין (כגון 'ארשת שפתינו', ניגון חסידי שהותאם לתפילה הליטאית), ר' אליהו פרוש החזן בשערי חסד שנוסחאותיו וניגוניו התבססו בחלקם על הרב זלמן סנדר כהנא שפירא (כמו 'ובשופר גדול יתקע' ו'מה נאמר לפניך'), וחלקם מהחזן ר' הירשל גולדשטיין ('כי הנה כחומר', 'ויאתיו') ועוד.

כיום, החזן בחברון בימים נוראים, הוא הגאון רבי ירחמיאל טוקר.

באחת ההזדמנויות, נשאל ר' שלום שבדרון על מקורות הניגונים, שהושחלו לתוך ה"נוסח". הוא נאות להסכים ולגלות טפח: המנגינה של "אמנם יצר סוכן בנו" [ליל יוה"כ] הוא ניגון, ששמעתי בילדותי מפי נער ב"בית היתומים דיסקין", בשעה שישב על ספסל ממולי בהיכל הלימודים שם. צעירים היינו, ישבנו ולמדנו. הנער היה בעל ייסורי נפש מגוונים, כשהתיישב ללמוד רווח לו קצת ופעמים רבות נכנס בתוך עצמו, נעץ את עיניו אי שם, הביט על התיקרה, התנועע וזמזם בנעימה שובת לב את הניגון הזה. הניגון נחרט במוחי ולימים שיפצתי אותו, התאמתי לו את תיבות הפיוט "אמנם כן יצר סוכן בנו". פעם אמר ר' שלום לנכדו: "אה, ראוי לבכות, רק כשאני נזכר באותו ילד צעיר גועה בניגוניו".

"סלח נא" של ליל יום הכפורים הוא ניגון עתיק של חסידי חב"ד.

"כי הנה כחומר", מקורו ברבי הירשל גולדשטיין המפורסם ממנצ'סטר, הניגון בעיקרו ובמקורו התחבר על קדושת שחרית על המילים "ממקומך מלכינו" ור' שלום העתיקו על "כי הנה כחומר".

"ויאתיו כל לעבדיך", גם הוא של ר' הירשל גולדשטיין. ר' שלום שמע אותו בישיבת גיטסהד באנגליה, שם ניגנו אותו בליל יום טוב ב"קדיש". ר' שלום שחיפש שנים רבות ניגון שיבטא את המילים בפרק זה, התלהב מתוכנו של הניגון והעתיקו לפיוט "ויאתיו".

"יעלה תחנונינו", מקור הולדתו ברבי אברהם אליהו קפלן זצ"ל, שהתפלל לפני העמוד בישיבת סלבודקא בחו"ל. מידי שנה חיבר נוסח חדש על "יעלה" והניגון האחד שנשאר מאז, הוא זה שמתנגן בישיבת חברון קרוב ליובל וחצי. ר' שלום גם הוא המשיך בניגון זה, וכך עד היום.

ר' שלום אמר: "הכל אינו משלי, הניגונים לא מדידי קאתו, אבל יש לי חוש להלביש ניגון לתיבות. כמובן, גם שיניתי קצת לכאן ולשם".

"ובשופר גדול יתקע", אינו ניגון אלא נוסח, והוא מבוסס על רבי זלמן סענדר שפירא זי"ע.

הניגון של "מה נאמר" ביום הכיפורים גם הוא מרבי זלמן סענדר.

אחד הקטעים ואולי הקטע, היה "ויאתיו כל לעבדך". מה שריגש את ר' שלום הן המילים עצמם, בתיאור הנכסף על אותה שעה שכולם יחד, כ-ו-ל-ם, יבינו ויראו עין בעין "ויכירו כח מלכותך" גם הרחוקים יבואו לשמוח, לראות "וישמעו רחוקים ויבואו".

בשנים המאוחרות מצא ר' שלום ניגון מיוחד ל"ויאתיו". ניגון שמשתלב יפה עם הגעגועים של פרק זה. הבחורים אהבו את הניגון, והקהל שר יחד עמו בשמחה מרגשת, ואז ראו רק את הידיים ממרחק, זרועותיו של ר' שלום הונפו לכל הצדדים, לכאן ולשם, למעלה ולמטה, וכולו אומר סערה של "ויהללוך כל אפסי ארץ".

משהלכו והתקרבו לסיום הקטע, "ויפצחו הרים רינה! ויצהלו איים במלכך", כאן כבר נקטע קולו של ר' שלום, נשתנק. ידיו כבר רפו מבכי, אבל הוא התאמץ להמשיך עם כולם בהתלהבות: "ויקבלו עול מלכותך עליהם וירוממוך בקהל עם". עד ש"נשבר", השתתק ולא יכל להמשיך. קולו נגדע ונקרע בבכי כיסופין, היה זה בדרך כלל באותו רגע, שהניגון השתלב עם המילים וישמעו, רחוקים, ויבואו ו...יבואו.

הציבור הבין לליבו של השבור ר' שלום, נתנו לו ליבב שניה ארוכה, עד שהצליח להתייצב, להתחזק ולשאוג בסערה אדירה מתוך הטלית - - "ויתנו לך כתר מלוכה"!

עם הסיום ר' שלום נהג לתת דרור לרגשותיו: הוא הגביה בזריזות את הטלית על ראשו כיסה בה את כל הפנים ונפל על ה"עמוד", ובכה כתינוק, בקול גדול, ביבבה משתלחת. ומי ששמע את המשך התפילה שלאחריה "ותמלוך אתה ה' לבדיך" כשיצאה מפי הגה"צ ר' שלום הבין לליבו הכוסף לימים שה' ימלוך לבדו...


נוסח פורטמן - פוניבז'

ר' משה פורטמן זצ"ל, היה הבעל תפילה הידוע הראשון של ישיבת פוניבז'. ר' משה למד בישיבת פוניבז' בליטא, שרד את השואה, ולאחר מכן המשיך גם כאן בארץ-ישראל כשהיה ממקורבי מרן הרב מפוניבז'.

ר' משה היה חזן 'מוסף' כשיבדלחט"א ר"צ אייזנשטיין היה בעל תפילה 'שחרית', לאחר שעבר התקף לב לא יכל לגשת לעמוד בישיבה, החל הרב צבי אייזנשטיין לגשת מוסף. מסופר, שבכל שנה היה ר' צבי אייזנשטיין עולה לביתו ומבקש את רשותו לגשת לעמוד. בנוסף, מרן הרב שך זי"ע, ביקרו אחרי מוסף בשנה הראשונה בה לא בא לשמש בעל תפילה.

בעל תפילה נוסף מפורסם מאוד בירושלים הוא הרה"ג ר' שלמה ברוורמן מבתי ברוידא ששימש כר"מ בעץ חיים. נוסח התפילה שלו משמש כבסיס לנוסחו של הגר"צ אייזנשטיין מישיבת פוניבז'. כיום, עובר לפני התיבה בבתי ברוידא בנו הגאון ר' יהודה ברוורמן, מחותנו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי וראש ישיבת מאה שערים, וכן גיסו של ר"צ אייזנשטיין.

מקור הניגון של תפרח

בישיבת לומז'ה בפתח תוקוה היו מתפללים לפני העמוד רבי אהרן יונה פיונטק, רבי רפאל שפירא (מנהל ישיבת "באר יעקב" ואחיו של הגרמ"ש שפירא זצ"ל), ולהבל"ח רבי ישעיה קרלינסקי, שמשמש היום כבעל תפילה בישיבת תפרח.

הנוסח של שלשת הבעלי-תפילות הללו הוא אב-טיפוס ייחודי של נוסח הישיבות הקדום, בשילוב עם הנוסח הליטאי העתיק של רבי זרח ברוורמן, תלמיד המהרי"ל דיסקין שהשתמר בעיר פתח תקווה.

עד היום, למרות שהגיע לגיל גבורות, עובר ר' שעיה קרלינסקי לפני התיבה בישיבת תושיה בתפרח. "לר' שעיה יש ניגונים מיוחדים שכולם מחכים להם כל השנה, בסליחות הראשונות כולם רגילים לניגון במיוחד "סלח נא" – הקול שלו בוקע ונשמע בכל האזור למרות גילו", אומר תלמיד ישיבת תפרח.

נוסח נוסף המקובל בישיבות הוא נוסח "אחד המשגיחים" של הגה"צ רבי דן סגל, "הושפע קצת מנוסח זלמן ריבלין, בסיס הנוסח של ר' דן, הוא נוסח פוניבז'-פורטמן - לפני השינויים וטיפוסי הסולמות של הרב אייזנשטיין. שמועות אומרות שר' דן שימש בתור ילד כמשורר במקהלתו של זלמן ריבלין", אומר לנו אחד התלמידים.