החלטותיהן של הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי חשופות לביקורת שיפוטית של ביה"ד לעבודה אולם במסגרת כללים נוקשים שנקבעו בחוק. ביה"ד אינו מוסמך להכריע או להתערב בעניינים רפואיים אלא בוחן האם הוועדה עשתה עבודתה כנדרש בלבד.
מגבלה זו מקשה לעיתים קרובות על הביקורת השיפוטית ומעלה מדי פעם הצעות חוק להרחיב את סמכותה של ביקורת זו
שתי החלטות חשובות שנקבעו בפס"ד שקיבלתי אתמול באחד התיקים שבטיפולי חושפות את הבעייתיות שבביקורת המוגבלת הזו ועם זאת מלמדים על ההכרח שבביקורת שיפוטית כאשר החלטת הוועדה חורגת מגבולות ההיגיון והסבירות.
במקרה זה עשה ביה"ד מעשה וקבע כי החלטתה של הוועדה הייתה בלתי סבירה עד כדי קבלת הדרישה להחלפת הרכב בוועדה. מדובר בשתי החלטות המופיעות לעיתים קרובות בבדיקות של ילדים בוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי ולכן המקום לפרסם את הביקורת עליהן...
מדובר בילד כבן 11 הסובל מהפרעת קשב וריכוז ובעיות התנהגות חמורות הנובעות מהפרעה זו. תקנות ההשגחה מחייבות התנהגות המסכנת את הילד עצמו או אחרים באופן קבוע וכן השגחה בפועל.
מהמסמכים שהגשנו עולה כי מדובר בילד הנוהג להדליק אש, להתעסק בחשמל ולהיות מעורב באירועים של אלימות פיזית ומילולית. במסמכים פורטו למעלה מעשרים! מקרים של התנהגות מסוכנת שתוארו הן ע"י ביה"ס הן ע"י הנוירולוג המטפל והן ע"י ההורים.
אלא שהוועדה הרפואית קבעה כי מדובר ב"מעשי שובבות" בלבד וכי הילד הותיר רושם "תקין" בחדר הבדיקה. כן ציינה הוועדה את העובדה כי הקטין לא נמצא במעקב רפואי רציף אלא נבדק פעמים ספורות בלבד ולכן צוין במפורש כי לדעת הוועדה הרופא "אינו מכיר טוב" את הילד..
בתביעה לביה"ד ציינו בין השאר כי העדרו של הטיפול הרצוף נובע ממצבה הסוציו אקונומי של המשפחה בת 12 הנפשות. ביה"ד קיבל טענה זו. למותר לציין כי לטענתי קביעה זו של הוועדה אינה יכולה להיות מקובלת לאור העובדה שגם הבדיקה בוועדה עצמה הינה בדיקה קצרה.
ביה"ד קבע כי התרשמותה של הוועדה כי מדובר ב"ילד תקין" אינה מהווה תחליף להתייחסות ממצה לחומר הרפואי המונח בפניה. כדאי לשים לב לקביעה הזו, וועדות רפואיות רבות קובעות כי כאשר בחדר הבדיקה הילד מתנהג בצורה סבירה הן למדות שמצבו תקין וזאת חרף מסמכים רפואיים המלמדים אחרת. הורים רבים מתוסכלים מהפער שבין התנהגותו הרגילה של הילד להתנהגותו בפני הוועדה ולכך כי הוועדה נסמכת רק על בדיקה קצרה זו.
זו אחת הסיבות שאנו ממליצים להעזר בעו"ד בחדר הבדיקה. מי שבקיא בפסיקה יעמוד על הפער הזה בחדר הוועדה וימנע ממראה העיניים הזמני להכריע את התביעה.
עוד התייחס ביה"ד לקביעה כי ריצה לכביש, משחק באש או שוטטות הינם "מעשי שובבות" בלבד ופסק כי הקביעה הזו מעוררת קושי ומחייבת הנמקה משכנעת הרבה יותר. כך משרטט ביה"ד, במסגרת מגבלותיו, קו ברור המיועד למנוע מהוועדות הרפואיות למזער את הטענות בדבר הצורך בהשגחה. ישנם דברים שמקובל לראות בהם דברים מסוכנים קובע ביה"ד ואינם שייכים לתחום של "שובבות" בלבד...
גם כאן ישנו טעם של ממש להופעת עו"ד בפני הוועדה הרפואית בניסיון להוכיח כי מעשיו של הילד המחייבים השגחה אינם מעשי שובבות אלא מסוכנים ממש, הוכחה זו מחייבת היכרות עם עולם הפסיקה.
*מאמר זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי.
הכותבת: עו"ד שרונה תגר, מתמחה בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי
להערות ולפניות לחץ כאן | או לפנות למייל: stagar.adv@gmail.com