דף סז
*חלה בגלגול עכו"ם. *הסתירה בחשש שיאכל. *זמן ההיתר בחדש.
-
הגמ' בעי האם גלגול עכו"ם פוטר מחלה או לא, והשמועות 1. במשנה גר שנתגיר והיתה לו עיסה עד שלא נתגיר פטור, האיבעיא האם אתי רק כמ"ד מירוח עכו"ם פוטר, או דאפילו ר"מ ור"י דמחייבי במירוח מחייבי הכא, ורבא פשט דדין גלגול תלוי במחלוקת בדין המירוח. 2. גוי שהפריש פטר חמור או חלה מודיעין אותו שפטור וחלתו נאכלת, אף דתרומתו אסורה ש"מ דלכו"ע פטור. 3. חלת גוי בארץ ותרומתו בחו"ל אינה קדושה ומשמע דתרומתו אסורה, ודחי דאתי כמ"ד מירוח עכו"ם פוטר וה"נ חלה ומחייבינן במעשרות מדרבנן גזירה משום בעלי כיסין. והא דאמרינן רק בהכי ולא באפיה מועטת או בהערמה על המעשר בהכנסה במוץ או דרך גגות, מכיון דהוי בפרהסיא וזילא ביה מלתא משא"כ בפטורא דמירוח עכו"ם.
-
משקרב העומר היו שוקי ירושלים מלאים בקמח וקלי, לת"ק נעשה שלא ברצון חכמים ולר"י היה ברצון חכמים, וקשיא דבבדיקת חמץ ר"י גזר שמא יאכל ולכן סובר שאין בודקין אחר זמן האיסור וחכמים שרו. ומתרצינן 1. חדש מותר רק בשנוי והיינו קצירה ע"י קיטוף טחינה בריחיים של יד והרקדה על גב הנפה, וקשיא התירא דקצירת בית השלחין שבעמקים. 2. למסקנא חדש בדיל וחמץ לא, ולרבנן לא חישינן שיאכלנו אחר שמחזר עליו לשרפו. 3. לרב אשי ההיתר לר"י רק בקמח קלי שלא ראוי לאכילה, ודחינן לה שהרי עד שייעשה קלי עלול לאכול, ואין לומר דנעשה ע"י קיטוף דהא שרינן קצירה בבית השלחין.
-
זמן ההיתר בחדש 1. בזמן ביהמ"ק העומר התיא את החדש, והרחוקים היו מותרין מחצות היום, ולר"י ור"ל האיר מזרח של ט"ז מתיר והבאת העומר היתה רק למצוה. 2. לאחר החורבן לרב ושמואל האיר מזרח של ט"ז מתיר שנאמר עד עצם היום הזה, ולר"י מן התורה אסור דסברי עד עיצומו של יום ועד בכלל. 3. בחו"ל היו שאכלו באור לי"ז דסברי חדש בחו"ל דרבנן ולא חששו לספיקא דיומא, היו שאכלו בי"ז בבוקר דסברי חדש בחו"ל דאורייתא. וריב"ז התקין רק מדרבנן ובא"י, והיו שאכלו רק באור לי"ח דסברי כר"י דהוי דאורייתא וחיישי לספיקא דיומא. 4. שתי הלחם התירו את החדש במקדש, ואם הביא קודם לעומר פסול כיון שלא הותר מכללו אצל הדיוט, וקודם לשתי הלחם כשר כיון שהותר מכללו וה"ה נסכים וביכורים שהקריבן קודם לעומר כשרין.
שאלות לחזרה ושינון
-
השמועות האם גלגול עכו"ם פוטר מחלה (3)
-
יישוב הסתירה אי גזרינן שמא יאכל (3)
-
ההיתר בחדש (4)